(0 ) סל הקניות
  • אין מוצרים בעגלת הקניות.
מומלץ!
Starboy

Starboy

89.90 59.90
סגנון: , .
הליקון
602557275926
29/12/2016

הוא נמצא בפסגה בזכות שירים טובים, הפקה גאונית ובחירות נבונות

היה מרתק לעקוב אחר התפתחות הקריירה של The Weeknd מאז שהתגלה לראשונה כאמן אינדי ועד שהפך בשנתיים האחרונות לכוכב העולמי הענק שהוא.
ב-2011 אייבל טספיי שיחרר 3 מיקסטייפים מהוללים, שהפכו שנה אח”כ לאלבום משולש בשם ‘Trilogy‘, עליו כתבנו: “‘Trilogy’ היא חגיגת סול שנתקלים בה רק לעיתים נדירות… במהלך 160 דקות, טספיי מכניס אותנו לעולם שלו, עולם של בלדות R&B עמוקות וסקסיות, עם נגיעות של גאונות בכל אחת ואחת מהן”. 
שנה אח”כ יצא אלבום הבכורה ‘Kiss Land‘, עליו הכרזנו ש”כבר אפשר לקבוע בוודאות שמדובר בא אחד מאמני ה-R&B החשובים בעולם המוסיקה כרגע. נקודה”.
אבל טספיי ממש לא הסתפק בביקורות הטובות, במיוחד שידע למה הוא מסוגל וכמה רחוק הוא מסוגל להגיע. לא הספיקו לו ההשוואות המחמיאות למייקל ג’קסון – הוא רצה להיות ענק כמוהו, גם מסחרית.
המהפך התחיל ב-2014 עם ‘Earned It‘ מפסקול “50 גוונים של אפור”, שהפך ללהיט הראשון שלו שהגיע אל עשרת הראשונים בארה”ב. זמן קצר אח”כ יצא אלבומו השני ‘Beauty Behind the Madness‘, שכבש את פסגת מצעד המכירות והניב שרשרת של להיטי ענק, בראשם ‘The Hills‘ ו-‘Can’t Feel My Face‘ (עם עושה הלהיטים השבדי הבדוק מקס מרטין), שכבשו את המקום הראשון במצעד הסינגלים. 
זהו, The Weeknd כבר זכה ב-2 פרסי גראמי, 8 פרסי בילבורד, היה מועמד לאוסקר ומכר מיליוני אלבומים.
טספיי הבין שאת המומנטום חייבים לנצל, והמשיך לעבוד באותו קצב רצחני, כאשר רק שנה וקצת אח”כ מגיע אלבומו השלישי ‘Starboy’, אותו קידם שיר הנושא עם דאפט פאנק, שהפך כצפוי לאחד הלהיטים הגדולים (והמוצדקים) של התקופה. בקליפ לשיר הוא דאג לחסל את דמותו הקודמת, כדי לחזור מחדש עם דמות קצת שונה, ואולי יותר משוייפת ומיינסטרימית. וזה לא רק תספורת חדשה, אלא הצהרה שמעכשיו צריך להתייחס אליו כאחד ככוכב הענק שהוא. 
וזה גם אומר שבשלב זה אייבל יכול לבחור את השותפים שלו, אז פרט לצמד האלקטרוני הצרפתי, באלבום תמצאו שיתופי פעולה עם ענקים כמו לנה דל ריי, קנדריק לאמאר ו-Future.
הסינגר-סונגרייטר הקנדי חובבי האייטיז/ ניינטיז נמצא בפסגה כי הוא עושה את זה כמו שצריך, וזה לא סתם פופ מסחרי טהור, אלא פופ-R&B-אלקטרוני-סקסי עם נגיעות אפלוליות בדיוק במידה הנכונה, והכי חשוב – עם שירים טובים, הפקה גאונית ובחירות נבונות.
קחו למשל את שיתוף הפעולה עם דאפט פאנק, שהניב את שני הקטעים הכי “מיידיים” באלבום, וטוב שהם הופרדו (האחד פותח, השני סוגר). ולמרות כל הכיף שהם עושים, טספיי הבין שכאן זה צריך להיעצר, כי זה עלול קצת לחזור על עצמו.
מבחינת סינגלים, אחרי ‘Starboy’ הגיעו ‘False Alarm‘ התזזיתי ו-‘Party Monster‘ הסקסי, ובהמשך חייבים לצאת החוצה גם ההמנונים הממכרים ‘Secrets’ וכמובן ‘I Feel It Coming’ החותם את האלבום. 
גם אלה שאיבדו עניין עקב ההתמסחרות חייבים להודות שלא רק שהוא מוכשר בטירוף, הוא גם חרוץ באופן יוצא דופן, והצליח די מהר להוציא אלבום עמוס בסגנונות, רעיונות, סמפולים ואורחים, ועדיין הצליח לספק אלבום די קליל ומאוד כייפי. 
The Weeknd אמנם התחיל את הקריירה הקצרה יחסית כאמן אינדי, אבל הוכיח בפחות מ-3 שנים שהוא יכול להיות שם שכולם מכירים, וזה הישג די מדהים. הוא עלה על הנוסחה, הפך למפלצת פופ/R&B מוכרת מיליונים – והוא לא מתכוון לעצור. נראה אפילו שזו היתה החלטה מודעת שלו, לאבד את מעט המעריצים “האיכותיים” ולהשיג מיליונים חדשים. ולמה שהוא יעשה את זה? פשוט: כי הוא יכול, וזה לא עניין של מה בכך.
מה ש-The Weeknd הצליח להשיג ב-5 שנים זה מה שאמנים היו מתים להשיג בקריירה שלמה, ואין ספק שהעתיד שלו נראה ממש, אבל ממש, טוב.
(ארז לוטרינגר)


רשימת השירים:
1. Starboy – Feat. Daft Punk
2. Party Monster
3. False Alarm
4. Reminder
5. ‘Rockin
6. Secrets
7. True Colors
8. Stargirl Interlude – Feat. Lana Del Rey
9. Sidewalks – Feat. Kendrick Lamar
10. Six Feet Under
11. Love To Lay
12. A Lonely Night
13. Attention
14. Ordinary Life
15. Nothing Without You
16. All I Know – Feat. Future
17. Die For You
18. I Feel It Coming – Feat. Daft Punk


דירוג העורך: 

אולי תאהבו גם


חוות דעת

Add Review

  1. 3 out of 5

    בעמוד האלבום הקודם שלו, אתם כתבתם “איך הצליח The Weeknd להפוך מאמן אינדי משובח אך די שולי לכוכב עולמי ענק?”. אני מצטרף לשאלה. אני מניח שהתשובה היא שגם עם כוחו של אינטרנט והשפעתו של היחיד, כנראה שלתעשייה עדיין יש דבר או שניים לומר לגבי מי הם יחליטו שיהפוך לכוכב ומי לא. שת”פים עם דאפט פאנק (שאני מאוד אוהב ומעריך)? נחמד על הנייר, אבל אם לא מזהים את השת”פ מבלי שיגידו לנו (ולא, לא הייתם מזהים) – אז זה לא באמת שת”פ. לאנה דל-ריי הענוגה מתארחת בקטע מעבר של דקה וחצי? מיותר. קנדריק למאר, הפוסטר בוי של 2017 משתתף ב-sidewalks? שיר בינוני. למעשה, כל האלבום בינוני – לא רע חלילה, אבל גם לא מדהים. מה שעוד פחות מדהים, זה שגם הוויקנד שמתיימר להיות איכותי, לא חף מלהתייחס לאחיו כניגרז ולחברותיו כביצ’ז, אכן מרגש, כמעט כמו ה-EP שהוא הוציא My Dear Melancholy.

  2. 5 out of 5

    טעם טוב זה הבא, בחר באלבום זה להיות בין אלבומי השנה. מדרג מאצלו הפעם. אני לא עפתי. INFO
    https://rateyourmusic.com/list/AfterTheRain/_2016___3/
    https://rateyourmusic.com/collection/AfterTheRain/strm_relyear,ss.rd/2016
    לעוד..תשנו בכתובת האתר למעלה, פשוט מ 2016 ל 2002 והגעתם לשיאי 2002. מהטובים !!
    הוא מהאסכולה האיטלקית הצעירה ומשובחת בפופ, באתר RYM (מבקרים חובבים, אבל חלקם כותבים
    למגזינים באיטליה גם) שהשפיעה עליי בעשור האחרון גם, להיות פחות יומרני ולתת לפופ טוב כבוד.
    ולשמוע ולהכיר אלבומי (והרכבים צעירים אנגלים) פופ איכותיים יותר ויותר. עוד מחבר’לך אלו..
    https://rateyourmusic.com/~loson79 לוסון זה המלך. השאר הסגנים.
    https://rateyourmusic.com/~gneo
    https://rateyourmusic.com/~ErGv
    MYSELF https://rateyourmusic.com/list/DavidIs/

הוסף חוות דעת

*