(0 ) סל הקניות
  • אין מוצרים בעגלת הקניות.
מומלץ!
Musicology

Musicology

89.90 69.90
סגנון: , .
NMC
517165
19/04/2004

פרינס, ששיחרר את רוב המוסיקה שלו ב-8 השנים האחרונות דרך האינטרנט, ולאחר שנים רבות בהן כמעט ולא שמענו ממנו, חתם על חוזה חדש עם חברת Columbia של Sony ומוציא את האלבום ‘Musicology’, הכולל את הסינגל באותו השם.
במהלך הקריירה המפוארת שלו, פרינס מכר למעלה מ-100 מיליון אלבומים, צבר לעצמו קהל מעריצים ענק בכל העולם ומילא אולמות ואצטדיונים.
לאחר שנים של התבודדות וירידה בפופולאריות, החליט פרינס להעלות פרופיל ולחזור לעסקי המוסיקה בכל כוחו. בפברואר 2004, הוא פתח את מופע פרסי ה”גראמי” במופע עם ביונסה, לציון 20 שנה לסרט והפסקול Purple Rain. מייד לאחר מכן, הוא הכריז על מסע ההופעות הראשון שלו מזה שנים רבות. בחודש מרץ 2004 הוא נכנס להיכל התהילה של הרוק’נ’רול.
“אני באמת אמן ומוסיקאי בנשמתי. זה מה שאני עושה” אמר פרינס בן ה-45. “לאלבום ‘Musicology’ אין גבולות או פורמטים. זו חזרה לאמנות המוסיקה ועל זה בנוי האלבום.”
פרינס נמנע מלחתום על חוזה עם חברת תקליטים גדולה מאז שעזב את חברת “וורנר” ב-1996. כשהיחסים עם חברת התקליטים החלו להתקלקל, הוא שינה את שמו ל”סמל” המפורסם וכתב את המילה “עבד” על חזהו. באותה השנה, הוא שחרר אלבום בחברת התקליטים שלו (NPG) והוא הופץ ע”י חברת EMI. ב-1999 חתם פרינס על חוזה לאלבום אחד (‘Rave Un2 the Joy Fantastic’) עם חברת Arista וגם את האלבום The Rainbow Children” מ-2001 הוא הקליט לבדו והוא הופץ באופן מוגבל דרך חברת Sony. אבל בעיקר, את המוסיקה שלו היה ניתן להשיג דרך האינטרנט, באתר של NPG Records.
עכשיו, חוזר פרינס אל חנויות התקליטים באופן סדיר והחוזה החדש עם Sony מאפשר שיתוף פעולה גם לאלבומים נוספים בעתיד.

רשימת השירים:
1. Musicology
2. Illusion, Coma, Pimp & Circumstance
3. A Million Days
4. Life ‘O’ The Party
5. Call My Name
6. Cinnamon Girl
7. ?What Do U Want Me 2 Do
8. The Marrying Kind
9. If Eye Was The Man In Ur Life
10. On The Couch
11. Dear Mr. Man
12. Reflection



חוות דעת

Add Review

  1. 4 out of 5

    בזמן אמת, אני זוכר שבכל מקום ניתנה התחושה שזהו אלבום הקאמבק של פרינס. מצד אחד, לא עקבתי אז אחרי מוסיקה כמו שאני היום, כך שלא ידעתי שהמשיך להוציא לא מעט אלבומים לאורך השנים. מצד שני, הוצאתם הרחק מאור הזרקורים ואז החיבוק הפתאומי של המיינסטרים כן העניקו משנה תוקף ל”קאמבק” הזה. האמת? אלבום מצוין שלו, על אחת כמה וכמה אם משווים אותו ליתר הריליסים המאוחרים שלו. שיר הנושא הפותח, cinnamon girl או call my name, הכל מתחבר לאחלה Fאנק שבעולם. הרגלים רעים לא נעלמים מהר, אז בהמשך אותה שנה הוא שיחרר דיגיטלית את The Slaughterhouse הבינוני, הכל מתקזז…

  2. 4 out of 5

    פרינס הוא אחד המוסיקאים המחוננים בעולם המוסיקה. הייתי בהופעות שלו ברחבי העולם לא יאמן הבן אדם מנגן בכל הכלים

  3. 4 out of 5

    מעולה פשוט מעולה ללא ספק האלבום הטוב ביותר שלו מאז "Purple Rain" משנת 83

  4. 5 out of 5

    אלבום סביר לאמן גדול של שנות השמונים.|זהו לא PURPLE RAIN אבל זה לא אחד הדברים המביכים יותר שעשה בשנות התשעים…|משהו באמצע… אין כאן להיט גדול ענקי שיחזיר אותו לצמרת.|הרבה מאד יחצנות תעזור לאלבום להצלחה סבירה…|אם שמתם לב לדברי המבקרים… כל אלבום של פרינס בשנים האחרונות היה הכי טוב שלו בשנים האחרונות… ואז בתקליט הבא חוזרים על הקלישאה… כלומר שהאלבומים שלו לא עומדים במבחן הזמן… מעניין מה עם האלבום הזה…

  5. 5 out of 5

    פרינס צודק – הוא אמן בנשמתו. הוא כתב, הלחין, הפיק, נגן על כל הכלים. כל הדיסק הזה הוא שלו וצריך להעריך את זה. ובלי קשר, מדובר באלבום מקסים שאומנם לא מזכיר את ימיו הגדולים, אבל הוא בהחלט-בהחלט ראוי ומהנה.

הוסף חוות דעת

*