(0 ) סל הקניות
  • אין מוצרים בעגלת הקניות.
מומלץ!
7

אל תשאלו “מה 7?” ואם שואלים אתכם אז גם אל תענו “מה כמה?” אפילו שזה כ”כ מתבקש כך שאין מנוס מלנטרל את ההלצה-פצצה מבעוד מועד ופשוט להקשיב – ביץ’ האוס עושים זאת שוב, בפעם השביעית ליתר דיוק ולטובת מי שסופר, וחוזרים עם אלבום נשגב.

אבל אני לא אומר לכם מה לעשות, רק מציע מתוקף היותי מליץ יושר של הצמד המופלא הזה, שממשיך לטוות את הפופ החלומי היפה בתבל באופן שמשלב בין זֹהַר לעֶרְגָּה בין לַהַט לשלוות נפש ובין חום אנושי לשוויון נפש. ובכלל, המוזיקה של ביץ’ האוס ב-“7” נוגעת בכל מה שבנפשו של אדם, ובמיוחד אם הוא מהזן המופנם:

בין אם היא סוערת, מחויכת, טרודה, אדישה או חסרת תחושה – ההצטלבות בין הקול המנחם והצלול של ויקטוריה לגראן לתפקידי הגיטרות מנסחי הפְּרִיזְמָות השמימיות והקורנות של אלכס סקאלי. וכשעל הצליל המזכך באלבום מפקח לראשונה בעמדת המפיק פיט קמבר – המכונה סוניק בום ומי שהיה הגיטריסט של ספייסמן 3 – היו סמוכים ובטוחים ש-“7” יהדהד, ירצד וינצנץ למרחקים.

“אושר צרוף בדמותו של פיצוץ רדיקלי של פופ פסיכדלי עילאי” Rolling Stone

“יש כאן שירים גדולים, מלאי קסם וביץ’ האוס יודעים את זה. בחזקתם כבר שבעה אלבומים ובזה הנוכחי הם מתחילים משהו חדש” Pitchfork

“במקום להגביל את עצמם, ביץ’ האוס מאמצים לחיקם את כל יכולותיהם היצירתיות, מה שאתגר אותם להפוך ללהקה טובה יותר” The Independent

רשימת השירים:
1. Dark Spring
2. Pay No Mind
3. Lemon Glow
4. L’Inconnue
5. Drunk in LA
6. Dive
7. Black Car
8. Lose Your Smile
9. Woo
10. Girl Of The Year
11. Last Ride


דירוג העורך: 

אולי תאהבו גם


חוות דעת

Add Review

  1. 3 out of 5

    הסממן מס’ 1 לזיהוי תחרות השפרצות הדדית בין מבקרים – שבחים לאמן שעושה את אותו השטיק כבר X אלבומים, על כך שהוא ממציא את עצמו מחדש ופורץ את גבולות הז’אנר/שלו עצמו/היצירתיות/שקר כלשהו. הצמד הזה עושה את אותו הפופ הפסיכדלי, רק שאם בעבר הקול של ויקטוריה לבדו היה מספיק כדי להטיל כישוף על המאזין, הרי שכיום אין זה המצב. יש יציאות חביבות כמו dive, black car או girl of the year, אבל צריך ממש להתאמץ כדי לדלות אותן מים הסאונד המונוטוני שהוא האלבום הזה. ימי Norway כבר לא יחזרו ככל הנראה…

הוסף חוות דעת

*