(0 ) סל הקניות
  • אין מוצרים בעגלת הקניות.
מומלץ!
48:13

48:13

89.90 69.90
סגנון: , .
NMC
306375
10/06/2014

המנוני אצטדיונים שמשלבים בין רוק גיטרות סוחף לסינטיסייזרים ואלקטרוניקה, שילוב ממכר שהם עושים במיומנות מרשימה כבר ב-5 אלבומים

 לאחר 5 האזנות רצופות הצלחתי סוף סוף להבין מה חברי Kasabian ניסו לעשות באלבומם החדש.
האלבום החמישי של ההרכב מלסטר מתחיל באופן לא מבטיח במיוחד, אבל הוא סחף אותי רק אחרי שהבנתי שהוא מורכב מ-3 פרקים שונים, 2 מהם אדירים, והחלק הראשון הוא כנראה מופע החימום…
אותם 3 חלקים מופרדים ע”י קטעי מעבר קצרים, ואחרי הראשון (‘(shiva)’), מגיעים שני קטעי רוק גרוביים-פסיכדליים, שאמנם נתפסים לאחר כמה השמעות (במיוחד ‘Stevie’), אבל הם בומבסטים, קצת מיושנים וממש לא עומדים בציפייה העצומה שיצרו ארבעת אלבומיהם הקודמים.
אחרי קטע המעבר השני שנקרא ‘(mortis)’ מגיע ‘Doomsday’ התזזיתי, שאמנם עדיין מתחבר לשני הקטעים הקודמים, אבל לוקח את עצמו הרבה פחות ברצינות, ולכן הוא גם הדבר הכי כייפי באלבום.
מבחינתי, מכאן, רגע אחרי שהתחיל הפרק האמצעי, מתחיל האלבום – ולא עוצר לרגע. 

 

Treat‘ הוא קטע סוחף שנמשך 7 דקות ומסתמך בעיקר על משפט אחד, אבל לשנייה לא משעמם. הוא כל כך המנוני, שאתם תזמזמו את המילים שלו כבר בפעם הראשונה שתשמעו אותו… וזה ממשיך לעלות עם ‘Glass‘ ו-‘Explodes‘ המשגעים, שיזכירו לכם שוב שאין הרבה להקות שיכולות לשלב באופן כה מושלם ומפתיע בין רוק לאלקטרוניקה.
אחרי ההפסקה השלישית עם קטע המעבר ‘(levitation)’ (אותו כינה גיטריסט ההרכב “מפגש בין אניו מוריקונה להיפ הופ”) מגיע ‘Clouds‘ האופורי, שמכין את הקרקע לסינגל ‘Eez-Eh’. כנראה שגם הלהקה הבינה שאמצע/סוף האלבום חזק יותר, הרי הם בחרו את אותו קטע 11 באלבום כסינגל המוביל. 

 

ואם עד עכשיו לא התרשמתם, את החלק השלישי חותמים ‘Bow‘ האלקטרו-אקוסטי המרשים, שמוביל לקראת הבלדה הגדולה (והיחידה) של האלבום – ‘S.P.S‘ (קיצור של scissors, paper, stone), קטע עם השראות הנעות מהביץ’ בויז ועד אואזיס, אולי הקטע הכי יפה בקריירה של הלהקה. ככה מסיימים אלבום!
הלהקה העניקה לאלבום את הטייטל ’48:13′ (אורכו), אולי כדי להצהיר שבשלב זה היא מעדיפה שהמוסיקה תדבר בעד עצמה, ונראה שהושקעה מחשבה רבה בשלב ההקלטות גם לגבי הקונספט. אם החלק הראשון של האלבום קצת יותר מידי אגרסיבי ורוקיסטי, החלק השני כבר יותר סינת’-פופי ורקיד והשלישי קליט ונוגה יותר.
קסביאן היא אחת הלהקות הכי אהובות בבריטניה (זהו האלבום הרביעי שלה שנכנס אל המקום הראשון במצעד המכירות ומגזין ה-Q הכתיר אותם כלהקה הכי טובה בעולם), וזה די ברור למה. זה מתחיל עם מנהיגי הלהקה: הכותב/ גיטריסט/ מפיק Sergio Pizzorno והסולן Tom Meighan שידועים כמוסיקאים כריזמטיים ומבריקים עם פה גדול במיוחד, מה שיצר להם תדמית שחצנית בדיוק כמו להקה אהובה אחרת (אואזיס), וזה ממשיך מוסיקלית עם מעין בריט-פופ מתקדם עמוס בהשפעות רוק-פסיכדליות סיקסטיזיות שאפיינו הרכבים בריטים אהובים כמו הסטון רוזס ופרימל סקרים.
10 שנים אחרי אלבום הבכורה המצליח, הלהקה שהביאה לנו קטעים ענקיים כמו ‘Empire’, ‘Fire’ ו-‘LSF’, ממשיכה לייצר המנוני אצטדיונים מבריקים, שמשלבים בין רוק גיטרות סוחף לסינטיסייזרים ואלקטרוניקה, שילוב ממכר שהם עושים במיומנות מרשימה כבר במשך 5 אלבומים רצופים. 
(נכתב ע”י ארז לוטרינגר) 

רשימת השירים:
1. (shiva)
2. bumblebeee
3. stevie
4. (mortis)
5. doomsday
6. treat
7. glass
8. explodes
9. (levitation)
10. clouds
11. eez-eh
12. bow
13. s.p.s


דירוג העורך: 


חוות דעת

Add Review

  1. 4 out of 5

    הלהקה הזו היא אחד המהפכים הגדולים עבורי – את אלבומיהם המוקדמים נהגתי לפסול כמשעממים ומונוטוניים, ורק את אלבומם הרביעי הכתרתי כסיפור הצלחה. אז נכון, הם באמת השתפרו מאלבום לאלבום, אבל גם אני למדתי לגלות את כל ההמנונים המופלאים שיש בשלושת אלבומיהם הראשונים. והחדש? ממשיך את הטירוף בראשות סרז’ וטום. מעבר לעובדה שהם אחת ההופעות החיות הכי טובות שיש בנמצא כיום (לא, אני לא מגזים), השירים כאן פשוט תפורים לסחרור מטורף בהופעה – eez-eh הסוחף או bumblebee ו-stevie הממכרים, כולם יכולים לשאוב את המאזין לעולם של דאנס פסיכאדלי שהוא קסביאן. כש-treat או explodes משנים פאזה לטריפ אלקטרוני הזוי באמצע השיר, אין מבסוט ממני. אני יכול להמשיך ולעבור כאן שיר שיר, אבל אין צורך – אחד ההרכבים שצברו פופולריות הולכת וגדלה הכי בצדק שיש.

  2. 5 out of 5

    סיקור והאזנה לאלבום במגזין למאזין של רדיו מוסיכיף 69FM

    http://www.musikef.com/%D7%A7%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9F-Kasabian.html

הוסף חוות דעת

*