(0 ) סל הקניות
  • אין מוצרים בעגלת הקניות.
מומלץ!
פה

פה

59.90 49.90
סגנון: .
התו השמיני
7290105166760
04/04/2016

אלבום פופי מורכב ומרתק, שבקלות נכנס לפנתיאון של אסף אמדורסקי

אין הרבה אמנים בישראל שיכולים לעשות פופ מבלי שהוא יישמע פופ. הוא אמנם היה נשוי לאחת שניסתה (בהצלחה מסויימת) להפוך לדיוות פופ ציונית, אבל לאסף אמדורסקי בעצמו יש חוש חד לפופ ואלקטרוניקה, אפילו שהוא פונה בעיקר לקהילת האלטרנטיב המקומית.
מזלו שיש לו תדמית של כוכב רוק במדינה בה פופ נחשבת למילה גסה, ונראה שרק הוא יכול להכניס לשיר מקהלת ילדים (בבלדה האלקטרונית “שדות צהובים”) מבלי שזה יישמע שמאלצי.
אמדורסקי המולטי-אינסטרומנטליסט (הוא על התופים, בס, גיטרות, קלידים ותכנותים) הוא גם מהאמנים הבודדים שלא משנה מה יעשו, תמיד אפשר לסמוך עליהם שיוציאו מוצר בסטנדרטים הכי גבוהים, מעין פרפקציוניזם נדיר שכזה שכנראה גרם לו להוציא רק 6 אלבומי אולפן עד היום.



5 שנים אחרי אלבומו הקודם, הוא חוזר לאותו אינדי-פופ-אלקטרוני שהוא ידוע בזכותו, ובכל זאת “פה” הוא כנראה האלבום הכי פופי בקריירה שלו, עם שירים סוחפים שלא יוצאים מהראש כמו “מגדלים”, “לשיר” ו”אם נדע להפסיד”.

עם אותו חוש מפותח למלודיות, הוא מגיש כאן כמה מהשירים הכי טובים בקריירה שלו (“שפה אחרת” הממכר, “המפקדים של מוגרבי” המבריק והבלדה המשגעת “כמה זה יפה מרחוק”), כשהם מלווים בהפקה מרתקת, מרהיבה ונוצצת שלו ושל אשף האלקטרוניקה גידי רז.



תאהבו אותו או לא, אסף אמדורסקי הוא אחד האמנים הכי מקוריים ומוכשרים הפועלים בסצנת המוסיקה הישראלית. מה הוא לא עשה עד היום שהוכיח את הוורסטיליות שלו? אלבום מחווה לדודאים,קאברים לשירי אייטיז ואלבום אקוסטי עם קרני פוסטל הם רק חלק מהם, והדבר היחיד שמפתיע הוא שהוא לא עשה משהו באנגלית, צעד מתבקש עבור מי שעושה מוסיקה כה עכשווית. 

הוא ממשיך להתבגר יפה עם מוסיקה אלקטרונית להאזנה, וממש כמו הפט שופ בויז, מצליח להישאר רלוונטי בזכות דגש מיוחד על טקסטים והפקה עם גישת אינדי בריאה. אגב, ההשוואה לצמד הבריטי הוותיק רק הולכת וגדלה, רק שימו לב לפתיחה של “המפקדים של מוגרבי” שנשמעת כמו משהו שהם עשו ב-2 אלבומיהם האחרונים.
22 שנים אחרי צאת אלבום הבכורה המשובח שלו, אמדורסקי יצר אלבום מורכב ומרתק נוסף, שבקלות נכנס לפנתיאון שלו, לצד “מנועים שקטים” ו”אסף אמדורסקי 2″. 
(נכתב ע”י: ארז לוטרינגר)


דירוג העורך: 


חוות דעת

Add Review

  1. 3 out of 5

    בינוני להפליא, אלבום שלולא היה יוצא תחת אמדורסקי כנראה היה זוכה לשבריר מהתהודה שלה זכה, וללא ספק אלבומו החלש ביותר מאז קדימה/אחורה. ‘הרי את’ היה מוצלח מאוד וגדל עם כל האזנה, ואם ‘צד א’ היה במגמת ירידה, הרי שהוא מופת לעומת האלבום הבנאלי הזה. מנסה להיאחז בשיר אחד שיתנגן לי בראש ללה הפסקה, כזה שכשישאלו אותי על האלבום הזה אוכל להמליץ עליו, מנסה – אך ללא הועיל.

  2. 3 out of 5

    נחמד, לא יותר מזה.אפשר לשמוע אך באותה מידה אפשר גם לוותר משמע שלושה כוכבים

  3. 3 out of 5

    כמה בזבוז של כשרון. אלבום רע.

  4. 2 out of 5

    תפסיקו לקשקש. דיברתי על האלבום הזה נטו- ועומד מאחורי כ-ל מילה. לדעתי, רוב או כ-ל
    מי שמכיר ואוהב את החומרים הראשונים (אני בניהם..ציינתי זאת פה) של א.א (3 דיסקים
    ראשונים נהדרים, ומרגשים באמת), אם יש בו באמת כנות והאזין לכל החומרים- יצטרף אליי
    בדעה החד משמעית שאין פה– בחדש— אפילו לא שיר אחד ברמת שיאיו מהעבר.

    אז זה טעמי על הדיסק החדש. לטעמכם יש פה משהו מרגש ?! זכותכם. רק נא לא לקשקש
    על “קוטל” את כולם. כי ציינתי גם כמה זרים חדשים נהדרים בחנות רק בשבוע האחרון – קיוין מורבי,
    ווייט לאנג, פרינס ראמה, הקוראל האנגלים, דואטר האנגלים, אוזו באזוקה, פרייטנד ראביט.
    רק צריך לדעת לצאת מגלגלצ, מגיל 11 של רוני דלומי ואייל גולן- המבישים בתכניהם הפחי אשפה.
    https://www.youtube.com/watch?v=NnWQWHLlrpI
    והנה.. אני לא הולך שולל אחרי אמדורסקי רק בגלל השם המוערך ותל אביבי.
    https://rateyourmusic.com/list/DavidIs/ מוזיקאי מעולה. אבל “פה” הוא כותב ומלחין משעמם.

  5. 4 out of 5

    לרז–תכיר זה שקטל אלבום זה זה דודי מיכאלוב והוא קוטל 95% מהאמנים כאן
    אז נא לא להתרגש
    אכן צדקת האלבום “פה” של אמדורסקי נהדר ומלא בפנינים

  6. 5 out of 5

    אלבום מעולה, מעז, הרפתקני, לא ברורה הביקורת המרירה שמעלי.

  7. 3 out of 5

    גם מוכח פה, שאפילו יוצר מוכשר כמו אסף אמדורסקי, עם מוזיקה יפיפייה,
    ולחנים- נחמדים. וקול סבבה בסך הכל.
    ג-ם הוא- כשנשאר בקלישאות ולא מעז באמת, אז האלבום נותר סתמי גם !
    לא מביא משהו מע צ מ ו יותר. אלא נשאר בכתיבה הכללית הזו של “מה שיישמע מהורהר”,
    ולא משהו אמיתי (כמו למשל…סתם דוגמה.. משהו מהגירושין ממיכל המעייפת. ועוד).
    לא אמיתי מספיק. כללי ונדוש עדיין. אפילו אם זה האלבום הישראלי הנדוש הכי טוב של השנה, נניח.
    זה נשאר לא מרגש ובמאגר הפחות טובים של השנה, רק בגלל הקלישאות. “שדות צהובים, שמיים פתוחים”. נרקסיזם זה מעייף. ברור. אבל מיצד שני- עשרות השכבות האלה, כאילו ההפך מנרקסיזם, רק קיצוני מידי גם, והכתיבה הזו מכל מקום אחר חוץ מימה שעובר עליי..
    גם בסוף משאיר הכל במקום קצת שטחי.
    …..מיצד שני- שאפו לאסף אמדורסקי ולכל מי שנותר בשפתו.
    יש יוצאי דופן, אבל 90% מהפעמים שישראלים מנאפאפים באנגלית (קשה לקרוא לזה בכלל שירה) … זה יוצא מלאכותי, לא מרגש, לא אמיתי.
    אבל בחומרים- א.א נתן שני אלבומים ראשונים נהדרים ומרגשים.
    ומאז- האלבומים קצת סתמיים ונישכחים. הבדל של שמיים וארץ !!!!!! זה
    כמו ההבדל בין בלעדייך (שכתבו אתניקס לאייל) לשאר אלבומיו של הבחור, שגם מכער עצמו עם קרחת וקעקועים. וגם .. כמו ההבדל בין דרכים וירח (האמנם מצוינים. של שלמה משקפי שמש מאוסים ארצי)
    אל, כל אלבומיו המאוסים אחרי 97. המיותרים מ מ ש.
    אז….תקופת אחרי השיא…למען האמת וכנות….. זה קורה לכולם. גם ואפילו לאריק איינשטיין.

הוסף חוות דעת

*