דודו טסה מסתמן כאחד היוצרים הפורים ביותר במוסיקה ישראלית. שנה וקצת אחרי אלבומו הקודם והמצליח ”סחרחורת”, הוא חוזר (לשמחת מעריציו הרבים) באלבום עשירי וחדש לגמרי – לא גרסאות חדשות לשירים ישנים, לא הופעה, לא מהדורה חדשה – אלבום חדש, עם עשרה שירים שיוצאים לראשונה, כדת וכדין.
עם כל אלבום חדש שיוצא, טסה לא רק מטפס בסולם היוצרים האהוּבים (והחרוּצים) בישראל – הוא גם נחשף יותר ויותר, והתחושה ב”עיר ובהלות” היא כמו קריאת יומן פרטי. כמעט ואין מחיצות בין טסה והמאזין – הוא שם את כל הקלפים על השולחן, מגיש אלבום חדש לצד הקרביים שלו. והשירים, ישירים מתמיד, מספרים את מה שהוא רוצה להוציא החוצה. והבחור, מה לעשות, לא מת על גרמניה. כנות חותכת לב אפשר לשמוע גם ב”בן של אבא שלי”, עם מילים שנוגעות במקומות הכי עמוקים של טסה, וכנראה גם שלנו: “גם אני פוחד לאהוב, תמיד מתרחק, ממה שקרוב, כמו שאתה הלב והשריטה – סיפור חיי”.
אלבום חדש, ומעולה, שוב, לדודו טסה.
(תומר קטרי)
טסה שם את כל הקלפים על השולחן, מגיש אלבום חדש לצד הקרביים שלו. בקיצור, אלבום חדש, ומעולה, שוב, לדודו טסה
דירוג העורך:
אלבום טוב.שירים שלא כל אחד יתחבר אלייהם.אני מתחבר לשירים גרמניה ובן של אבא שלי.דיסק שקט עם שירים קצת קשים לעיכול לא לכל אחד.רוק ממש רך יש פה לעומת האלבומים האחרים עם רוק יותר כבד.לא אלבום לכל אחד.אני האבתי.בגלל שלא מתאים האלבום לכל אחד אז נתתי ק’ק שלוש כוכבים ולא ארבע
בבחינות של עומק ואומנות- זהו האלבום הישראלי הטוב של השנה (עד כה ובכלל אולי. נראה).
אולי אפילו בלי תחרות. יופי, רגש, מלודיות, ומה לא. אולי קצת יפה מידי לפעמים. אבל עדיין !
אל תפספסו את הרגש, הגיוון (רוק, אלקטרו, ערבית, סול ?! כמה בעולם מגיעים לדברים כאלה ?)
ובגלל עדתו הוא גם מבצע מצוין (אבל כמובן שיש גם מבצעים אשכנזים מעולים, אריק איינשטיין ז”ל).
יש עוד דברים מעולים בארץ, באינדי הפחות מוכר. אבל טסה די הציל את הטוסיק של גלגל”צ השנה.
פה ראו ונסו (ורכשו) לעוד…. ועוד……. לא לוותר על הישראלים החזקים שיש פה !!!
https://rateyourmusic.com/list/DavidIs
עם כל זה ש”הסמויה” עוד לא ראיתי בישראל, אפילו שתי סדרות עלו באחרונה ומצילות קצת את המצב,
בצל של הפח הגדול ותחרויות הקריוקי הילדותיות, פתאום….בוםם- הפרלמנט (קומי) ו”איש חשוב מאוד” (דרמה. יהודה לוי).. את האחרונה בינתיים, ראיתי רק מעט מההתחלה. אבל יש בהחלט קסם רב בסדרה זו. ואני קורא מחלון קטן זה שלי, לערוץ 1 שמנסה לשפר את דרכו…. לקחת את הסדרות-
(לתמוך ביוצריהן )
אננדה ושטיסל (וקטמנדו) שהיו מרגשות ומעולות, ועצרו לבינתיים אחרי עונה אחת בלבד ?!?!?!
מהנה ומיוחד. אבל גם לא מושלם. לא מרגש לאורך כל האלבום- זה בערך החיסרון היחידי פה.
לצפות ליותר ממנו (אחרי כבר כמה אלבומים טובים בשנים האחרונות)
זה נראה לי קצת חזירות. אחלה אלבום. שמגיעים ל”בכינו טעינו” ולסינגל “גרמניה” מבינים מדוע
מדובר באחד האנשים המוכשרים במקצוע כיום. שני השירים האחרונים- לא יודע כמה שירים ברמה הזו יוצאים בעשורינו, בכל צפון אמריקה (אנגלים צעירים- רעננים בהרבה מהאמריקאים, בימינו).
או שאולי האלבום מצליח לגעת מבלי להיות מבריק. אלבומים ברמה הזו יכולים לתעתע.
וזו אומנות לשמה. אני יודע שאני רוצה לחזור לאלבום, זו הבחינה הרצינית היחידה שצריכה להיות,
בדירוג כוכבי המישלן (שלי).
לא סוחף, לא מושך, לא מעניין. כן מגרה את האוזן, אבל לא קליט לא נעים מדי (לעומת הקודמים המעולים). עדיין צריך לעכל את האלבום, אבל בינתיים – זה לא זה.
אם יהיה המשך ישיר לאלבומו הקודם “סחרחורת” המעולה,|אפשר להתחיל לדבר על האיש כדמות הטובה בישראל,|ברוק בדור הצעיר. ושני הסינגלים שמצוינים לעיל הם פשוט|מצוינים גם הם. בייחוד כאשר כהנא ודמויות אחרות התחילו קצת להתעייף בשנים האחרונות, לצערנו.