וואו, חודש מרץ היה כל מפוצץ בלהיטים מצוּפים לצד רליסים מעניינים! לא פלא שדירוג אלבומי החודש שלנו מונה הפעם יותר מ-25 אלבומים, אבל כרגיל נתמקד ב-10 שאסור לכם לפספס... ואח"כ עוד 15 בקצרה (+3 הוצאות מחודשות), כי ממש אי אפשר שלא להתייחס גם אליהם.
את מי לא תמצאו כאן? את האלבומים החדשים של סוזאן וגה, ג'ורג' מייקל, קיילי מינוג, זקני צפת, רמי קלינשטיין, אילן וירצברג, דני רובס, דודי לוי, אוהד חיטמן, אודי דוידי, יוני רועה, יעל נחשון, אנריקה איגלסיאס, שאקירה, ליאה מישל, קובי פרץ, ליאור נרקיס, Sky Ferreira, מייק אולפילד ואחרים... למה? בואו נגיד שלא היה מקום... 
אבל בראש הערימה ניצבות בגאון שתי זמרות מאוד מיוחדות, שחודש מרץ לא היה אותו הדבר בלעדיהן... אז שנתחיל? 

10 הגדולים של מרץ 2014!

1. רות דולורס וייס - בשפת בני האדם
[הי פילדיטי, 49.90 ₪] ציון: 4.5/5

אלבומה הרביעי של רות דולורס וייס מגיע כמעט 6 שנים אחרי "בעברית", אלבום שלטעמנו כבר מזמן הפך לקלאסיקה ישראלית על זמנית, גם אם מרבית חובבי המוסיקה לא מכירים אותו. האלבום היה כל כך חד פעמי, שחששנו שלעולם לא יגיע אלבום המשך.
אז אחרי אותה ציפייה ענקית, רות חוזרת עם אלבום שממשיך בדיוק את אותה נקודה בה האלבום ההוא הסתיים. "בשפת בני האדם" נפתח עם "געגועי", משהו שכבר ברגע הראשון נשמע כמו חידוש מופלא לאיזו קלאסיקה ישראלית של איזה משורר דגול – אבל אל תחפשו את המקור, כי דולורס כתבה והלחינה אותו, כמו את מרבית שירי האלבום. למעשה, רק את"סוד" (של שירה סתיו) ו"ירח" (של נתן אלתרמן) היא לא כתבה, אבל גם הם משתלבים באופן מושלם עם יתר שירי האלבום. כמו במקרה של השיר הפותח, השירים המקוריים נשמעים כמו שירי משוררים שזוכים לטיפול חדש. רות מכניסה אותנו אל עולמה עם קטעים מצמררים של ממש כמו "הכל לאבד", "מבוישת" ושיר הנושא, וקטעים סוערים יותר כמו "אני אבער" ו"מתת".
קשה להגדיר את הסגנון המוסיקלי של האלבום, אבל נראה שרות העדיפה ליצור אלבום שנוטה יותר לכיוון ג'אז/בלוז מאשר רוק/פופ. כל ההגדרות הללו לא משנות כשיש זמרת/ מגישה שכזו, שהכל נוצר סביב השירה וההגשה שלה ולא להיפך. דולורס ממש לא שרה "בשפת בני האדם", ובכל שיר באלבום בלי יוצא מהכלל קולה הייחודי ומלא הכוונה נחשף במלוא תפארתו, יותר מאי פעם. כשחושבים על זה, המילה "זמרת" בכלל קטנה עליה.
פרט להגשה, זהו אלבום מאוד עשיר טקסטואלית ומוסיקלית, בזכות שורת נגנים מהשורה הראשונה הכוללת, בין היתר, את שותפה הוותיק יהוא ירון (בס), עוזי רמירז (גיטרה) וספי ציזליג (חצוצרה). לאור העובדה שדולורס היא גם זו שאחראית להפקה המדויקת הזו, אין ספק שהיא צריכה להפיק או לפחות לייעץ גם לאמנים אחרים.
רות לא מחליקה בקלות בגרון, וזה בסדר. האלבום הזה לא אמור – וגם לא צריך – להגיע אל המיינסטרים, אבל על כמה אלבומים אפשר להגיד שהם לא נשמעים כמו שום דבר אחר, ובכל זאת נשמעים כמו קלאסיקה מהאזנה ראשונה? כמו "בעברית", זהו פשוט אלבום חובה לכל חובב מוסיקה ישראלית באשר הוא.
הקשיבו לאלבום המלא.

2. סט. וינסנט - St. Vincent
[הליקון, 69.90 ₪] ציון: 4.5/5

סט. וינסנט היא מלכה. אתם אולי עדיין לא יודעים את זה, אבל אין לה ממש מתחרות כרגע בפסגת ממלכת האלטרנטיב, שם היא יושבת בנוחות על כיסא מלכות, בדיוק באופן שהיא יושבת זקופה בעטיפת אלבומה החדש.
התהליך החל כבר באלבומה הקודם 'Strange Mercy' מ-2011 עם קטעים כמו 'Cruel' שהוכיחו שהיא יכולה לכבוש את עולם המוסיקה האלטרנטיבי. גם חברת התקליטים הגדולה "יוניברסל" הבינה את זה, והחתימה אותה על חוזה לאחר הוצאת 3 אלבומים (ממש מעולים) בלייבל האינדי 4AD.
אבל אם לרגע חשבתם שהמעבר למעבר לחברת תקליטים גדולה שינה משהו במוסיקה שלה אז אתם טועים. סט וינסנט (AKA אנני קלארק) ממשיכה לעשות מוסיקה ללא פשרות, ומגישה לנו באלבומה הרביעי קטעים ייחודיים שרק היא מסוגלת ליצור.
השירים הפעם שואבים השראה מכל הקריירה שלה, במיוחד משיתוף הפעולה המוצלח עם סולן ה-Talking Heads דיויד בירן באלבומם 'Love This Giant' מלפני שנתיים. יחד עם שותפה הוותיק  ג'ון קונגלטון, שאחראי להפקה האמיצה ומלאת הדימיון, היא יצרה אלבום מלהיב, יצירתי וחדשני שמצליח להישאר נגיש, ובאותה נשימה עדיין מאתגר ולא שגרתי. מה שבטוח זה שקשה להשתעמם ממנו. 
בין קטעים "קשים" שצריך וכדאי להתעמק בהם, נמצאים באלבום לא מעט פנינים ש(יחסית) קל להתחבר אליהם משמיעה ראשונה: 'Digital Witness' (קטע סוחף שממש נשמע כמו הקטע החדש הכי טוב שדיויד בירן לא שיחרר שנים), 'Psychopath' (שהזכיר לנו את קייט בוש בזכות הפזמון הקליט), 'Prince Johnny' (מעין סיפור פינוקיו מודרני מופלא) והבלדה היפהפיה 'I Prefer Your Love'. ואי אפשר שלא להזכיר את הסינגל המשובח 'Birth In Reverse' והקטע המופלא החותם 'Severed Crossed Fingers', שבגאונות משתמש בקטנה באותו לחן של הסינגל.
'St. Vincent' כולל 11 שירים קטלניים המשלבים Fאנק, אלקטרוניקה, ארט-פופ ורוק. לחלקם צריך להתרגל, אבל היא שווה את זה. קלארק לא חוששת להיות שונה ולקחת סיכונים, אז למה שלא תלמדו ממנה משהו ותתחילו בלנסות את האלבום האדיר הזה?
האלבום השלם.


3. שלומי שבן - תרגיל בהתעוררות
[התו השמיני, 49.90 ₪] ציון: 4.5/5

אפשר לאהוב אותו ומותר גם שלא, אבל מעטים הם האנשים שלא יכירו בכישרון העצום של שלומי שבן, ואנחנו לא מדברים רק על הצלחתו בלכבוש את אחת הנשים הכי שוות במדינה. העובדה היא שב-12 השנים האחרונות שבן הוציא בסך הכל 2 אלבומים מקוריים ועוד אחד של חידושים, וכבר נחשב לאמן וותיק שניצב שם למעלה עם כל הגדולים.
מי לא ירצה לעבוד עם כישרון שכזה? ואכן, רשימת המשתתפים/ משתתפות באלבומו החדש די מרשימה: חברי הקולקטיב, שמנגנים בכל השירים (בלא פחות מ-152 כלי נגינה שונים, כך מספרים לנו), קרן אן שהגיעה מצרפת לעשות לו קולות רקע, סניה קרויטר שמפליא בכינור, רוני עיברין על כלי הקשה, תמיר מוסקט בתופים ובהפקה עם אסף תלמודי ששולט בקלידים, וגם נינט, שמקבלת כאן שיר שלם לעצמה.
אבל לפני כל השמות הללו חייבים להזכיר את שיר הנושא הענק, בו משתתפת הגדולה מכולן – חוה אלברשטיין. ואם כבר להביא אותה לדואט, כדאי שהוא יישמע ככה. קשה להיות שיר מספר 2 אחרי פתיחה שכזו, אבל "הקסם נגמר" הוא קטע שנשמע כמו קלאסיקה מימי "קצת אחרת" ואחריו מגיע "היופי שלך מכאיב לכולם" המצוין.
"תרגיל בהתעוררות" הוא אלבום ההמשך ל"עיר" האגדי מלפני 7 שנים, אלבום שכלל שירים שכולנו מכירים כמו "מוכן לאהבה", "אינטואיציה" ו"מותק, את אצלי בראש". פרט לשיר הראשון, קשה למצוא באלבום שירים שתופסים מהרגע הראשון כמוהם (אפילו לא הסינגל הראשון היפה "לילה אחרון בלונדון"), אבל זהו אלבום עשיר ומושקע מוסיקלית עם טקסטים כובשים (שימו לב "איקאה" הפולקי).
הזמר/יוצר/פסנתרן יצר אלבום נוסף המיועד לקהל שמעריך מוסיקה ישראלית עכשווית ואינטלגנטית שנמצאת לצד המיינסטרים. הוא מעולם לא הוציא אלבום שהוא פחות ממעולה, ולמרות שהאלבום החדש דורש האזנות חוזרות, בכל אחת מהן מתגלה עוד עניין, קסם וטונות של כישרון. 
הקשיבו בעצמכם

 

4. אלבו - The Take Off and Landing of Everything
[הליקון, 69.90 ₪] ציון: 4/5

אנחנו מכורים ל-Elbow. מצידנו רק לשמוע את קולו החם והעוטף של גאי גארבי מזמזם לעצמו ברחוב או אפילו סתם מדבר... בתוספת העושר הצלילי של הלהקה שהוציאה את אחד האלבומים הנפלאים של השנים האחרונות ('Seldom Seen Kid') קשה לא להתרגש מיציאתו של האלבום החדש. 'The Take Off and Landing of Everything' הוא עוד אלבום נהדר, מלא שירים מקסימים ומחממי לב. 
בניגוד לכל אלבומיה הקודמים, כאן אין אפילו שיר אחד "רוקרי" או קיצבי, כל השירים הם מהשקטים והמחממים שהלהקה יודעת לעשות כל כך טוב. 
בזמן ההקלטות, גארבי סיים מערכת יחסים של 10 שנים, עבר לגור זמנית בניו יורק ולראשונה חברי הלהקה כתבו את השירים בנפרד. התוצאה מוכיחה עד כמה הבסיס שלהם חזק ועד כמה אלבו היא להקה שיודעת בדיוק מה היא רוצה מעצמה, ועושה את זה במקצועיות ובקלילות.
15 שנה אחרי אלבום הבכורה, אלבו זנחו את המנוני האיצטדיונים ויצרו את האלבום הכי אינטימי שלהם עד היום. למרות קטעים חזקים כמו 'New York Morning', 'Fly Boy Blue/Lunette' ו-'The Blanket of Night', זהו לא אלבום מיידי והמונח 'slow-burning' מתלבש עליו בול. כמו בכל אלבום שלהם, הקסם והעושר נמצאים בפרטים הקטנים.
האלבום המלא.

5. עמיר לב - נוגע בדרכון 
[התו השמיני, 49.90 ₪] ציון: 4/5

נכון, צריך לאהוב את מה שעשה עד כה עמיר לב כדי לאהוב את האלבום החדש שלו: את הקול הצרוד, הסיפורים הקטנים, הגיטרה המלטפת/שורטת (שלו ושל רם אוריון) ואת השירים הכמו-מונוטוניים שלו.
אבל מי שאהב אותו עד היום יתענג על האלבום השישי שלו, שכולל את מקבץ השירים המוצלח ביותר שהוא יצר בערך מאז סוף שנות ה-90.

אי אפשר לקחת מלב את כישרון כתיבת סיפורים קטנים וציוריים, ואי אפשר שלא להאמין לו, כשהוא מגיש את השירים הללו בצניעות האופיינית לו. 
קשה לעמוד בפני הפסנתר המקסים של "רכבת" או בפני "סמי" העשיר והסינגלים הסוחפים "בוא איתי" ו-"לאן עפים הברווזים". 
"נוגע בדרכון" הוא אלבום די קודר, כאשר השירים עוסקים בנושאים כמו אהבה, הורות והחיים בכלל, 11 מעשיות קטנות-גדולות מהחיים שהוא כתב והלחין על חו"ל ("נוגע בדרכון", "לאן עפים"), הארץ ("הצלצול ההוא", "חמישה כוכבים") ומה שביניהם. לב יצר אלבום חזק ואחיד, שלא בטוח שישיג לו מעריצים חדשים, אבל מעריציו הרבים לא יתאכזבו לרגע.
הקשיבו לאלבום כאן.

6. מטרונומי - Love Letters
[התו השמיני, 69.90] ציון: 4/5

לג'וזף מאונט, המוח שמאחורי השם Metronomy, יש כישרון בלתי רגיל לייצר אלבומי אווירה שאמנם לא תופסים משמיעה ראשונה, אבל בסוף זה קורה – ומתמכרים אליהם כל כך, שתתקשו להאמין על התגובה הראשונה הפושרת שלכם…
בסוף 2011 יצא 'The English Riviera', אלבום שגם אליו לקח לי זמן להתחבר, אבל עד היום כיף גדול לחזור ולגלות אותו מחדש. כמו הקודם, גם את האלבום החדש קשה לשייך לז'אנר ספציפי, וכל האזנה לו מגלה הפתעה חדשה. מאונט הוא יוצר כל כך מגוון, שבשמיעות ראשונות נראה ששירי האלבום החדש לקוחים בכלל מאלבומים שונים, אבל ברגע שמבינים איך הוא בנה את הרצף, חייבים להוריד בפניו את הכובע. שוב.
זהו אלבום אינטימי, אישי ואפילו אפל. אם האלבום האחרון הריח כמו חופשה, החדש מריח כמו חופשה עם שמיים קצת יותר סגרירייםאין ספק שנעשה כאן סינון מוצלח, ויש מקום לכל קטע באלבום, אבל השיאים הם 'Reservoir' הכייפי בטירוף, Month Of Sundays' המשגע ובעיקר 'Boy Racers' – הקטע האינסטרומנטלי היחיד באלבום.
בזמן שלהקות כמו Air ו-Zero 7 כבר לא מצליחות לחדש, מאונט מגיש לנו צ'יל אאוט מזן אחר – כזה שבא מתוך גישה דאנס, אבל עם כתיבה ושירה של סינגר סונגרייטר לכל דבר. הרכב הסינת'-פופ בראשותו מגיש לנו אלבום רביעי מתוק ושלם שנשמע אחרת בכל האזנה ועובד הכי טוב בהאזנה רציפה.



7. שרות חוה אלברשטיין - זמרות שונות
[הליקון, 69.90 ₪] ציון: 4/5

"שרות חוה אלברשטיין" הוא פרויקט נפלא ומוּשקע (נוסף) מבית ''עבודה עברית'', שהפעם מוקדש כולו לאחת והיחידה – חוה אלברשטיין. באלבום 17 גירסאות כיסוי לשיריה המוּכרים (והמוּכרים פחות) של האגדה החיה, באלבום שכולו על טהרת המין הנשי.
אז למה לחדש את נכסי צאן הברזל, שכל כך מזוהים עם אלברשטיין? האלבום הוּקלט בעקבות ערב מחווה שנערך לפני כמה שנים, שזכה להצלחה גדולה. מי לא נמצאת פה? אפרת גוש, דיקלה, רוני אלטר, שילה פרבר, עינב ג'סקון-כהן, איילה אינגדשט והרשימה לא נגמרת - ''עבודה עברית'' התרחקו מהקלישאה, וגייסו את מיטב זמרות האינדי בשוק המקומי. העיבודים והביצועים הם בהשראת השירים המקוריים של אלברשטיין – אבל כאן זה נגמר. 
אסתר רדא עם ''אתה פלא'' המדבק, אפרת בן-צור עם ''הלילה הוא שירים'' החולמני, כל החתיכים אצלי עם ''לונדון'' הבועט וקרני פוסטל עם ''שיר ליל שבת'' הענוג – כולן לוקחות את השירים המוכרים למחוזות אחרים, רחוקים מהביצועים המקוריים (ומספיק לשמוע את 'אתה פלא' הגרוּבי של רדא ולהבין). אז אם כבר גרסאות כיסוי, ועוד של חוה אלברשטיין, אז לפחות שיהיו מקוריות, לא?

הקשיבו לאלבום.

8דן קרול - Sweet Disarray
[הליקון, 69.90 ₪] ציון: 4/5

בכל כמה חודשים מכתירה תעשיית הבידור את ה-'it girl' החדשה – מוּנח שדבק בכל זמרת או שחקנית שעורכי מגזינים, מפיקים ובלוגרים החליטו שיש לה את המראה הנכון והתדמית הנכונה, שמתלבשת בדיוק על מה שטרנדי ונכון. בקיצור, it. האלבום 'Sweet Disarray' מגלה את האלטרנטיבה הגברית, וה-'it boy' הראשון שנכנס לחבורה: דן קרול הבריטי.
רק בן 23, והבחור הוציא אלבום שהוא מיקרו-קוסמוס לתעשיית האינדי הכ"כ 'it' של השנתיים האחרונות. קרול, בוגר בית-הספר 'ליפא' של פול מקרטני בליברפול, נחשף כנראה לכל מה שנכון וחם, והוא נשמע כמו שילוב מדהים ומדויק של מטרונומי האלקטרונים ופליט פוקסס הפולקיים. ואת זה שומעים כבר מהתו הראשון של השיר הפותח את האלבום, 'From Nowhere', דרך רצועות כמו 'In/Out' שנשמע כמו שיר מהאלבום האחרון של TV On the Radio, דרך 'Maway' שמזכיר את אדוארד שארפ והמגנטיק זירוס, 'Wanna Know' שנשמע כמו פאשן פיט ועד ל-'Only Ghost' ו-'Sweet Disarray' הכ"כ פליט-פוקססי.
אין ספק שקרול נחשף לאמנים ה'נכונים', והוציא אלבום בכורה מרענן ומבטיח, שמסגיר את מספר ההאזנות לאלבום הבכורה של פליט פוקסס.

 9. דודו טסה - עיר ובהלות
[אן.אם.סי, 49.90 ₪] ציון: 4/5

דודו טסה מסתמן כאחד היוצרים הפורים ביותר במוסיקה ישראלית. שנה וקצת אחרי אלבומו הקודם והמצליח ''סחרחורת'', הוא חוזר (לשמחת מעריציו הרבים) באלבום עשירי וחדש לגמרי – לא גרסאות חדשות לשירים ישנים, לא הופעה, לא מהדורה חדשה – אלבום חדש, עם עשרה שירים שיוצאים לראשונה, כדת וכדין.
עם כל אלבום חדש שיוצא, טסה לא רק מטפס בסולם היוצרים האהוּבים (והחרוּצים) בישראל – הוא גם נחשף יותר ויותר, והתחושה ב''עיר ובהלות'' היא כמו קריאת יומן פרטי. כמעט ואין מחיצות בין טסה והמאזין – הוא שם את כל הקלפים על השולחן, מגיש אלבום חדש לצד הקרביים שלו. והשירים, ישירים מתמיד, מספרים את מה שהוא רוצה להוציא החוצה. והבחור, מה לעשות, לא מת על גרמניה. כנות חותכת לב אפשר לשמוע גם ב''בן של אבא שלי'', עם מילים שנוגעות במקומות הכי עמוקים של טסה, וכנראה גם שלנו: "גם אני פוחד לאהוב, תמיד מתרחק, ממה שקרוב, כמו שאתה הלב והשריטה - סיפור חיי".
אלבום חדש, ומעולה, שוב, לדודו טסה.

10. טמפלס - Sun Structures
[ייבוא: אן.אם.סי, 79.90 ₪] ציון: 4/5

עוד לא נמצא מי שדיבר או כתב על טמפלס ולא הזכיר את טיים אימפלה (אלבום השנה של ה-NME ל-2012) וכנראה אין מנוס. הדמיון בין שתי להקות הניו-פסיכדליה הוא ברור ומתגלה מיד לכל אוזן וההשראה ממנה הן שואבות שמחזירה לקטעים הפסיכדליים של הביטלס (דוגמת 'Tomorrow Never Knows') ואחרות מהתקופה ההיא.
יחד עם זאת, בזמן שיש מי שיתלוננו על "עומס" באלבומים של האימפלות (ויש שיקראו לזה עושר), הטמפלס, בראשותו של הסולן הסולן ג'יימס אדוארד בגשואו, מגישים אלבום שלם עם קו אחיד, וזה פשוט נפלא. כל כולו של האלבום שרוי באווירה קוסמית-פסיכדלית כמצופה מאלבום טוב בז'נאר הזה. הבדל נוסף הוא ב''בריטיות'' של הטמפלס, שלעיתים נשמעים גם כמו קסאביאן ב-'Keep in the Dark' וב-'Shelter Song', שנשמע כאילו נלקח מהתקופות הזוהרות של הביטלס. 'Mesmerise' הוא השיר המשמח באלבום ומזכיר מאוד את MGMT. האלבום הוא כלולו חוויה קסומה ורציפה של ריחוף פסיכדלי.
האלבום במלואו.

****

 עוד 15 אלבומים טובים שכדאי לבדוק, בקצרה:

11. קוב - תוגת המפסידיםציון: 4/5
קוב הוא אחד האמנים המקומיים הכי אהובים עלינו, אבל משום מה אלבומו "תוגת המפסידים" לא זוכה להייפ לו זכו שלושת אלבומיו הקודמים. וזה לא בסדר, כי ליעקב לשצ'ינסקי יש את הסאונד הייחודי הממכר שלו (קצבי ומרחף), טקסטים שנונים (הפעם בעיקר על נקודת המבט של הצד המפסיד) והפקה מרשימה של נדב כץהצמצום ל-7 שירים בלבד (כולל חידוש בלתי צפוי ל"על כל אלה" של נעמי שמר) יצר אלבום מהודק, כמעט ללא רגעים חלשים

12. Glow - Tensnake / ציון: 4/5
המפיק/ DJ הגרמני נחשב לאחד ממפיקי ההאוס והדיסקו המובילים בעולם בזכות היכולת שלו לשלב בכישרון רב דיסקו קלאסי והשפעות של האוס בהפקה עדכנית. אלבום הבכורה שלו, שכולל מגוון מרשים של שיתופי פעולה (סטיוארט פרייס, נייל רוג'רז, ג'יימי לידל, פיורה, MNEK), הוא אלבום אלקטרוני כייפי עם נגיעות Fאנק ממכרות. דאפט פאנק – מאחוריכם!

13. דאם דאם גירלז - Too True / ציון: 4/5
האלבום השלישי של להקת האינדי-רוק המצוינת מציג עבודת גיטרות נהדרת, שכבות של סינתיסייזרים, וסולנית אחת, קריסטין גנטרד (AKA דידי) שמה, שזוכה להשוואות מחמיאות לענקיות אייטיז כמו כריסי היינד ופאט בנעטר. 'Too True' הוא אלבום שהוא גם קודר (השפעות של Jesus and Mary Chain, הקיור ופטי סמית) וגם מדבק וכייפי.

14. מוניקה סקס - מקצועות חופשיים / ציון: 4/5
שיחקו אותה מוניקה סקס, עם אלבום חמישי קליט ומהודק, הכולל המנונים מדבקים כמו "איש גדול", "האדם המואר" ו"מרוב אהבה". 19 שנה אחרי אלבום הבכורה, הם נשמעים כמו להקה מגובשת שיודעת בדיוק איך היא רוצה להישמע, וזה עובד מצוין עבור כל מי שמחפש אלבום רוק-פופ ישראלי חכם ומרענן.

15. אלון אולארצ'יק ואלעד אדר - יום אחד / ציון: 4/5
אלון אולארצ'יק חבר לאלעד אדר הצעיר ליצירת אלבום הכולל 8 קטעים חזקים, שכל אחד מהם נכתב והולחן ביום אחד. זהו אלבום מלטף ונוגה עם עיבודים עשירים ודרמטיים במידה, ושירים מרשימים כמו "כשנרגע", "מסטיק" ו"לא רואה אותך" עם יהודית רביץ. זה כל כך נעים וחסר מאמץ שאפשר לשמוע בריפיט מבלי שיימאס.

16. סקוט מת'יו - Unlearned / ציון: 4/5
אלבום חידושים מפתיע לסינגר/סונגרייטר המוערך סקוט מת'יו, הכולל שירים/ להיטים של אמנים מגוונים כמו רדיוהד, ניל יאנג, הבי ג'יז, ג'ון דוויז'ן, Jesus and Mary Chain, רוד סטיוארט ואפילו וויטני יוסטון! אבל ייקח לכם שנייה וחצי להבין באיזה שיר מדובר, כי מת'יו (שנשמע כמו אנתוני ודיויד בואי) מפרק ומרכיב את השירים מחדש, הופך אותם על כנם ומבצע אותם כאילו נכתבו עבורו.

17. גבריאל בלחסן - חייך עכשיו ציון: 4/5
מספר חודשים לפני מותו הפתאומי, גבריאל בלחסן עבד על אלבום חדש, ומה שהוא הספיק להקליט נמצא באלבומו השביעי, כולל רמזים מקדימים להסתלקותו המוקדמת. היוצר שתמיד היה אמיץ ובלתי מתפשר מעניק הצצה מצמררת אל תוככי נפשו המיוסרת, וזה ולנוכח הטרגדיה זה שורט ומחוספס מתמיד. חובה לחובביו ומעריכיו.

18. In Roses - Gem Club / ציון: 4/5
הטריו ממסצ'וסטס Gem Club מגיש ב-'In Roses'  מוסיקה אינטימית, מלנכולית ומלאת חסד. זהו אלבום עשיר, כאשר האינטימיות של השירים עטופה במגוון קישוטי צליל, מיתרים, קולות-מקהלה וצליל תופים שמהדהד במרחב. קסום!

19. Ouzo Bazooka - UBK ציון: 4/5
אלבום הסולו הראשון של אורי בראונר כנרות (בום פם) כולל קטעי רוק ים תיכוניים כיפיים ומלהיבים דוגמת הסינגלים החזקים 'I Got You' ו-'Desert Love'. כנרות המוכשר, שהספיק לעבוד עם הבלקן ביט בוקס וקרולינה, יוצא לקריירת סולו מבטיחה במיוחד שכדאי לעקוב אחריה.

20.  Island Intervals - Death Vessel / ציון: 4/5
את האלבום של Death Vessel הפיק לא אחר מאשר ג'ונסי מסיגור רוס (שגם משתתף בדואט), יחד עם אלכס סומרס. התוצאה היא אלבום עדין ויפהפה שהולקט בהשראת המעיינות של איסלנד. זהו אלבום מהפנט וחודר שהשקט שלו נע בין יופי מנחם לבין משהו מטריד ועוכר שלווה.

21. No Mythologies To Follow - Mø ציון: 3.5/5
אוהבים את לנה דל ריי וסיאה? יופי, כי אתם כנראה עומדים להתאהב ב-Karen Ørsted הדנית (כן, היא מצטרפת לחברות Lykke Li ורובין), אחד השמות החמים ביותר בסצנת האלקטרו-פופ. רק הקשיבו לסינגל 'Never Wanna know' מאלבום הבכורה השאפתני (שימו לב גם ל-'Waste Of Time' ו-'XXX 88' שהופק ע"י דיפלו) ותבינו את הפוטנציאל הגדול.

22. פוסטר דה פיפל - Supermodel / ציון: 3.5/5
Foster the People, השלישייה מלוס אנג'לס שהסעירה את עולם המוסיקה ב-2011 עם המנון האינדי 'Pumped Up Kicks' ועם אלבום הבכורה המבריק 'Torches', חזרה עם אלבום שללא ספק מדגיש את "משבר האלבום השני" אבל זה לא בהרכח רע, כי למרות שאין כאן להיטים כמו בקודם, הוא מלא בשירים כיפיים כמו 'Coming of Age', 'Pseudologia Fantastica' ו-'Best Friend'.

23. יהודה פוליקר - מוזיאון החלומותציון: 3.5/5
פוליקר הגדול מעולם לא היה יותר נינוח, רענן ומאושר כפי שהוא נשמע באלבומו החדש. זהו אלבום מיינסטרימי מלודי, בו פוליקר עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – רוק ישראלי עם נגיעות יווניות קלות, שמדברות גם למי שלא ממש מתחבר למוסיקה יוונית. סוף סוף אלבום פוליקר קלאסי.

24. אבי ליבוביץ' אורקסטרה - השירים של יענקל'ה רוטבליט / ציון: 3.5/5
תזמורת כלי הנשיפה, יחד עם אמנים כמו קורין אלאל, שלמה בר, מיקי גבריאלוב, עלמה זוהר ורונה קינן, באלבום מחווה לרוטבליט שכל הכנסותיו לפרוייקט הגן השיקומי בירושלים. שווה לבדוק את זה אפילו רק כדי לשמוע סוף סוף איך אסף אבידן נשמע בעברית (ספויילר: מרשים למדי, אבל קצת היסטרי)...

25. גלעד כהנא ותמיר מוסקט - לא כוחות ציון: 3.5/5
בדיוק שחשבתם שהמוסיקה הישראלית צפויה, גלעד כהנא ותמיר מוסקט הסופר מוכשרים יצרו אלבום שלא דומה לשום דבר אחר, די מטורף, עמוס סגנונות וצבעים, כמו שאפשר לשמוע בלהיט הזה עם מארינה.

****

האוספים/ הוצאות מחודשות של החודש:

1. אריק איינשטיין/ יוני רכטר - משירי אברהם חלפי / ציון: 5/5
האלבום של איינשטיין ורכטר יצא במקור ב-1988 וכולל קלאסיקות בלתי נשכחות כמו "צער לך", "השיר על התוכי יוסי", "סתיו יהודי", "שיר על יונה בחלוני" ואולי השיר הכי גדול של איינשטיין - "עטור מצחך". המהדורה החדשה כוללת גם את שלושת השירים האחרונים שהקליט איינשטיין עם היוצר והמפיק גיא בוקאטי ועוד שני שירים שהוקלטו בתחילת שנות ה-90 והתגלו רק לאחרונה. "משירי" הוא אלבום חובה של ממש והתוספות מופלאות - מצמרר לחשוב שזהו הפרויקט האחרון עליו עבד איינשטיין לפני מותו המפתיע בסוף נובמבר. 

2. רודריגו ליאו - Songs 2004-2012 ציון: 4/5
ניל האנון (Devine Comedy), בת' גיבונס (פורטיסהד), סטיוארט א. סטייפלס (טינדרסטיקס), סקוט מת'יו, Joan as Police Woman – כולם (ועוד) באלבום אחד שמאגד שירים שכתב רודריגו ליאומגדולי המלחינים של פורטוגל. השירים (שניים מהם נכתבו במיוחד עבור האלבום), מתאימים כמו כפפה למוסיקה הרומנטית והמלודית של ליאו ולעיבודים המיוחדים שלו – שילוב נעים בין פופ, קברט, מוסיקה לסרטים וכמובן מוסיקה פורטוגלית. 

3. ג'וני קאש - Out Among The Stars ציון: 4/5
10 שנים אחרי מותו של אגדת הקאנטרי, יוצא אלבום שהוקלט אי שם באמצע שנות ה-80, ומעולם לא ראה אור. מזל שהבן ג'ון קרטר קאש מצא לפני כשנתיים את ההקלטות המקוריות וכעת רואה האלבום. מתגלה כאן מגיש/ סטורי-טלר מבריק, עם סיפורים משעשעים וקורעי לב. טמבל אותו מנהל בחברת 'Columbia' שהחליט לגנוז אותו ואפילו להיפרד מקאש. יא טמבל.

****

עוד המלצות?

אלה היו אלבומי פברואר 2014 (בראש נמצאים בק, אסתר רדא וה-Wild Beasts), ינואר (דמיאן ג'וראדו, עלמה זהר, רז שמואלי), אלבומי השנה 2013! (הנשיונל, ארקייד פייר וארקטיק מאנקיז), אלבומי דצמבר (The Secret Sea, ביונסה ודון גיבסון), אלבומי נובמבר (מידלייק, אמינם וקאט קופי), אלבומי אוקטובר (ארקייד פייר, מניק סטריט פריצ'רז, פול מקרטני), אלבומי ספטמבר (ארקטיק מאנקיז, Volcano Choir ו-Still Corners), אלבומי אוגוסט (מארינה מקסמיליאן, אביתר בנאי, Editors), אלבומי יולי (Phosphorescent, אוקטה-לוג, Half Moon Run), אלבומי יוני (אביב גדג', יהוא ירון, Disclosure), אלבומי מאי (דאפט פאנק, הנשיונל, קורט וייל), אלבומי אפריל (ג'יימס בלייק, Daughter וסווייד), אלבומי מרץ (דיויד בואי, ג'ון גרנט, ג'סטין טימברלייק), אלבומי פברואר (Foals, אדם גרין ובינקי שפירא, The Courteeners), אלבומי ינואר (פוקסיג'ן, לוקאל נייטיבס ודארק דארק דארק), אלבומי 2012 (ביץ' האוס, אלט-ג'יי, ג'ק ווייט), אלבומי 2011 (פי ג'יי הארווי, בון איבר, פליט פוקסס), אלבומי 2010 (ארקייד פייר, נשיונל, ביץ' האוס), אלבומי העשור (בק, קולדפליי, Elbow), אלבומי 2009 (סולסייברס, ווייט לייז, אביב גדג'), 2008, 2007, 2006 והגדולים של שנות ה-80 (הסמיתס, מייקל ג'קסון, U2).