המחצית הראשונה של 2014 הפתיעה עם לא מעט אלבומים שאנו בטוחים שימישיכו ללוות אותנו לעוד שנים רבות.
ראו למשל את דירוג 40 אלבומי 2014 עד כה (מתוך 90 מועמדים בולטים) שאנו שמחים לפרסם עכשיו, דירוג המורכב מהמיילים והתגובות שלכם, וכמובן מדעת צוות 'מוסיקה נטו'.
לדירוגים החודשיים שאנו מפרסמים מידי סוף כל חודש יש כמובן משקל מכריע, ולפי הדירוג הם ללא ספק מייצגים את הדברים הכי טובים שיצאו השנה.
אז בלי יותר מידי הקדמות - אלה הם האלבומים הכי טובים שיצאו השנה. נקודה. ואם אתם לא מכירים אותם, מומלץ ללחוץ על הלינק, לקרוא את ההמלצה המלאה, להקשיב קצת - וכמובן לקנות ולהתענג.

40 האלבומים הכי טובים שיצאו במחצית הראשונה של 2014 ע"פ 'מוסיקה נטו':

1. Lost In The Dream - The War on Drugs

נבחר לאלבום החודש באפריל עם הציון 4.5/5 וזה מה שכתבנו עליו, בין היתר: "'Lost In the Dream' הוא מהאלבומים הנדירים האלה שלא מגיעים בכל יום, לפעמים גם לא פעם בשנה. זהו אלבום ממכר מהרגע הראשון. הוא נפתח ב-2 המנונים מרוממים וסוחפים: 'Under The Pressure' בן ה-9 דקות והסינגל 'Red Eyes' ואז מגיע 'Suffering' שובר הלב ("האם תהיי כאן, כשאת סובלת?") ואחריו 'An Ocean Between the Waves' המהיר ו-'Disappearing' הליילי - שני הקטעים היותר "עכשוויים" באלבום, בזכות השימוש המענג בסינתיסייזרים. 'Eyes to the Wind' הוא קטע פשוט וסוחף בו זמנית, שמתאהבים בו לחלוטין בשמיעה שלישית, משהו שאולי בוב דילן יכול היה לעשות בשיאו, אבל אסור להחמיץ את 'In Reverse' החותם, שמאגד את כל מה שטוב באלבום הזה: קומבינציה מושלמת של מילים, מוסיקה ואווירה, בקטע שמתחיל לאט ומגיע לשיאים מלודיים נשגבים. כמעט כל שיר כאן יכול היה להשתלב יפה ב-'Born in the USA' ורוחו של ברוס ספרינגסטין מרחפת גם מעל לטקסטים הישירים של הסטורי-טלר שעוסק, בין היתר, בשברו של החלום האמריקאי. אז נכון, הנוסחה הבסיסית מסורתית, אבל התוצאה הרבה פחות פשוטה ממה שנדמה בהתחלה. גם כשהבסיס פשוט, הבנייה של השירים כל כך עשירה וחכמה, ש-The War on Drugs מוכיחים שלא חייבים להמציא טרנדים חדשים, אלא לשאוב השראה מהמיטב שיש לעולם הרוק להציע ולייצר קלאסיקה מודרנית חדשה. 'Lost In the Dream' הוא אחד מאלבומי האמריקנה הכי טובים שיצאו בשנים האחרונות, מהאלבומים העל-זמניים האלה שאפשר לשמוע שוב ושוב, וכל האזנה רק גורמת להתמכרות גדולה יותר. הוא יכול לדבר, מצד אחד, לאוהבי קולדפליי וסנואו פאטרול ומצד שני גם לחובבי My Bloody Valentine, סוניק יות' וכמובן קורט וויל, שהיה חבר בלהקה. אה, וכמעט מיותר לציין שמעריצי ניל יאנג, הדייאר סטרייטס, דילן, פטי וספרינגסטין חייבים לשים ידם על האלבום האלגנטי הזה, שמדגים איך להקה נשמעת כשהיא בשיאה".

"תודה רבה לכם מוזיקה נטו על הביקורת, בזכותכם התוודעתי לתקליט מדהים, כל מה שרשמתם אמת לאמיתה" כתב יניב, "אכן אלבום מושלם. כל מחמאה, ביקורת נלהבת וכוכב-מגיעים להרכב הזה. וכל מילה נוספת מיותרת", הוסיפה נועה.

2. בק - Morning Phase 
אלבום חודש פברואר עם הציון
4.5/5.
 
את אותו רגש שבק הצליח להעביר ב-'Sea Change' הוא יכול לרשום כפטנט, כי אין רבים שיכולים לעשות אלבום שלם כזה מבלי להישמע שמאלצים. אז עכשיו הוא שולף את הפטנט ומוכיח שהוא יכול לעשות את זה שוב, ואפילו די בקלות. לא שציפינו ממנו לפחות, אבל בק מספק לנו 50 דקות של יופי ליילי צרוף, אלבום אווירה נהדר עמוס בהרמוניות יפהפיות ורגישות שילוו אתכם למשך שנים רבות.

3. שרון ואן אטן - Are We There 
אלבום חודש מאי, 4.5/5
האלבום שיוצא שנתיים אחרי 'Tramp' הנפלא, וממשיך את סגנון הרוק הרך, הנוגה, החורפי, שמאפיין את כל אלבומי שרון ואן אטן. השירים באלבום הם אסופה של שירים כואבים ושבורים על מערכות יחסים מרוסקות. הקול הנפלא וההפקה המלוטשת הם שניים ליכולת של ואן אטן לספר, בכנות וחשיפה נדירה, את אשר על ליבה. אז אם שמתם לב, ובמיוחד אם לא, ואן אטן הפכה די בשקט לאחת מהמוסיקאיות החשובות והמשפיעות של האינדי בשנים האחרונות, ואלבומה החדש מריח כמו קלאסיקה אמיתית ומועמד מוביל לצמרת דירוג אלבומי השנה.

4.  ג'ק ווייט – Lazaretto 
מקום שישי ביוני, ציון: 4/5. שנתיים אחרי אלבום הסולו הראשון 'Blunderbuss' המוסיקאי עם הכישרון הנדיר ממשיך מאותה נקודה, עם רוק-בלוז מלוכלך, כשהפעם מצטרפים לחגיגה גם גאראג', רוקבילי, פאנק, פולק ואפילו היפ הופ, קאנטרי. זה יצר אלבום אפילו יותר מרתק מקודמו, אלבום בועט שמציג באופן מרהיב את הניסיון העשיר שלו. ווייט יצר אלבום רוק עשיר, הרפתקני ואינטלגנטי שבאופן פלאי איכשהו יצא גם נורא קליט וכייפי.

5. האנג'לסי - Exit Inside
מקום חמישי במאי, 4/5. אחת הלהקות המקומיות הכי מדוברות של השנים האחרונות, מגישה אלבום בכורה מגוון, ממוסיקה קלאסית דרך מוסיקת עולם ועד רוק פרוגרסיבי, אבל הסיבה העיקרית לייחוד של ההרכב היא הסולן רותם בר אור, עם הקול המיוחד והנשמה הענקית. 'Exit Inside' מציע את הדיל הכי טוב שיכול להיות למי שרוצה להכיר את הלהקה המקומית הכי חמה בשטח: הוא כולל את השירים הגדולים שלהם מהשנתיים האחרונות, לצד שירים חדשים מצוינים, וכל זה באריזה יפהפה עם ספרון שווה. 

6. דיימון אלברן - Everyday Robots  
מקום שישי במאי, 4/5. ב-20 השנים האחרונות הוכיח דיימון אלברן שהוא מסוגל לעשות (כמעט) כל סגנון מוסיקלי אפשרי. בזמן שנראה שבלר כבר לא יוציאו אלבום חדש, הוא הוציא אלבום סולו מעולה, כזה שעומד בפסגת יצירותיו עד היום עם כל הרכביו. אם אהבתם את הרגעים הרגועים יותר באלבומיו השונים, די ברור שתתאהבו מייד ב-'Everyday Robots', אבל תוכלו לגלות ולהתאהב בו גם אם לא הייתם מעריצים של להקותיו. דיימון מוכיח (שוב) שהוא גאון, כי אפילו באלבום כמעט נטול שיאים, כמוצר שלם הוא יצר אלבום על זמני ודי מהפנט.

7. Singles - Future Islands 
מקום חמישי ביוני, 4/5. השלישייה מבולטימור עושה את זה בענק באלבומה הרביעי! Future Islands יצרו אלבום בו השילוב בין אלקטרוניקה עדינה יחסית עם קולו של הסולן יצרו אלבום מכשף ומאוד מיוחד. 'Singles' הוא אלבום נסיוני באותה מידה בה הוא נגיש, וקשה להאמין שהם יצליחו להתעלות עליו.

8. Present Tense - Wild Beasts
סגן שני לאלבום פברואר, 4/5. 'Present Tense' הוא לא רק האלבום הכי טוב של ה-Wild Beasts עד כה, יש לו פוטנציאל להציב אותם סופית ברשימת אצולת האינדי הבריטית, וגבוה ברשימות סיכום השנה. 'Present Tense' הוא אלבום דרמטי ששואב השראה ישירות מתקופה אלקטרונית אפלה בשנות ה-80 וה-90, אבל מביא את האלמנטים הללו הישר אל המאה ה-21, בדיוק כפי שמרמזת הכותרת. מי שיכיר אותם לראשונה יגלה אלבום אוזניות מפתיע ואמיץ, אך גם מלנכולי ורך, ומעל להכל עם אווירה מהפנטת ומלאת רגש.

9. לנה דל ריי – Ultraviolence 
אלבום חודש יוני, 4.5/5בעדינות הנדרשת, דן אורבך (חצי ה-Black Keys) שנכנס לתפקיד המפיק הראשי, השפיע על הסאונד של האלבום, עם נגיעות בלוז, גיטרה פסיכדלית ואפילו מקצבי היפ הופ. בחכמה רבה, הוא לא ניסה לגרום לאלבום להישמע עכשווי, כפי שנראה שקרה באלבום הקודם. למרות זאת, LDR נשארה LDR: זמרת יפהפיה עם קול נוסטלגי/ מתוק/ מרחף, טקסטים ישירים שקשה להתעלם מהם, קליפים מסתוריים ובעיקר מוסיקה פסקולית-אווירתית. 'Ultraviolence' משופע בקטעים שקשה להוציא מהראש ולמעשה אין בו קטע אחד חלש. תוסיפו לזה את העובדה שקולה השתבח, והיא מראה כאן הרבה יותר ממנו, אז תשכחו מאכזבה, דל ריי מוכיחה שהיא כאן לעוד הרבה מאוד זמן.

10. שלומי שבן - תרגיל בהתעוררות 
סגן שני במרץ, 4.5/5. "תרגיל בהתעוררות" הוא אלבום עשיר ומושקע מוסיקלית עם טקסטים כובשים. הזמר/יוצר/פסנתרן יצר אלבום נוסף המיועד לקהל שמעריך מוסיקה ישראלית עכשווית ואינטלגנטית שנמצאת לצד המיינסטרים. הוא מעולם לא הוציא אלבום שהוא פחות ממעולה, ולמרות שהאלבום החדש דורש האזנות חוזרות, בכל אחת מהן מתגלה עוד עניין, קסם וטונות של כישרון. 

11. סט. וינסנט - St. Vincent 
סגן אלבום מרץ,  4.5/5. סט. וינסנט (AKA אנני קלארק) ממשיכה לעשות מוסיקה ללא פשרות, ומגישה לנו באלבומה הרביעי קטעים ייחודיים שרק היא מסוגלת ליצור. יחד עם שותפה הוותיק  ג'ון קונגלטון, שאחראי להפקה האמיצה ומלאת הדימיון, היא יצרה אלבום מלהיב, יצירתי וחדשני שמצליח להישאר נגיש, ובאותה נשימה עדיין מאתגר ולא שגרתי. מה שבטוח זה שקשה להשתעמם ממנו. 'St. Vincent' כולל 11 שירים קטלניים המשלבים Fאנק, אלקטרוניקה, ארט-פופ ורוק. לחלקם צריך להתרגל, אבל היא שווה את זה.  

12. טוד טרג'ה - It's Album Time 
סגן אלבום מאי, 4.5/5. מפיק העל האלקטרוני הנורבגי טוד טרג'ה הוציא עכשיו אלבום שפשוט אסור לכם להחמיץ - אלקטרוניקה, פופ, דאנס, האוס, לאונג', צ'יל אאוט, פאנק, ג'אז, לטיני - כל אלה (ועוד) נמצאים כאן, אבל כל הגדרה מוסיקלית פשוט עשה עוול לאלבום השלם. טוד יצר אלבום שהוא ממתק, חגיגה מוסיקלית מהנה שאין לה גבולות של סגנון או תקופה. נראה שכמעט אף אחד לא יכול היה לעשות היום אלבום מפתיע ומרענן שכזה שלא נשען על קולות. זה אלבום שמתפקד כאלבום רקע מעולה, אבל גם נועד להאזנה מעמיקה יותר, בקיצור – טוב לכל זמן, וטוב שיש אחד כזה בשלוף. 

13. ארכייב – Axiom 
סגן שני ביוני, 4/5. צלילים מותחים וקורעים, מקצבים מכניים המלווים בגיטרות, קלידים וכינורות עמוסי רגש. עוד חוויה מוסיקלית עוצמתית מאת אחת הלהקות הכי טובות ועקביות הפועלות בשולי תשעיית המוסיקה. כתבנו כאן לא פעם ש"אם הפינק פלויד היו צעירים ופועלים היום הם היו נשמעים כמו ארכייב", ואכן מדובר בפרויקט שאפתני, אבל כזה שמקיים את ההבטחה עם 35 דקות של עונג צרוף.  

14. ליקי לי – I Never Learn 
סגן יוני, 4.5/5. כבר שמענו בעבר בלדות עצובות מאת Lykke Li, אבל באלבומה השלישי היא החליטה לייצר רק כאלה, וזה לא מובן מאליו שזמרת אינדי-פופ שזוכה להייפ הולך וגובר לוקחת מעין צעד אחורה וחושפת צד אישי כל כך. לעשות אלבום פרידה שכולו עצב זה אתגר, אבל ליקי עושה את זה באופן אמיץ ודי מושלם, בזכות הקול הקסום והייחודי שלה שמשתלב באופן מושלם עם האווירה הסקנדינבית-מלנכולית הכללית. בכלל, נראה שאין הרבה זמרות שיכולות להעביר תחושה של כאב, אבדן ובדידות באופן כה יפה ומשכנע.   

15. אלבו - The Take Off and Landing of Everything
מקום רביעי במרץ, 4/5. האלבום מוכיח עד כמה הבסיס של אלבו חזק ועד כמה היא להקה שיודעת בדיוק מה היא רוצה מעצמה, ועושה את זה במקצועיות ובקלילות. 15 שנה אחרי אלבום הבכורה, אלבו זנחו את המנוני האיצטדיונים ויצרו את האלבום הכי אינטימי שלהם עד היום. זהו לא אלבום מיידי והמונח 'slow-burning' מתלבש עליו בול. כמו בכל אלבום שלהם, הקסם והעושר נמצאים בפרטים הקטנים.

16. דמיאן ג'וראדו - Brothers and Sisters of the Eternal Son 
אלבום חודש ינואר, 4.5/5. 'Brothers and Sisters of the Eternal Son' הוא אלבום חלומי, לא עוד פולק מנומנם ונעים בלבד, אלא יצירה מפתיעה עם המון צבעים וריחות. אז היכנסו לעולמו הקסום של דמיאן ג'וראדו, עולם שמתאהבים בו בשנייה ואם השמות בון איבר, פטריק ווטסון ואיירון אנד וויין עושים לכם את זה - אז בכלל. ג'וראדו כנראה לא נועד להצלחה מיינסטרימית גדולה, אבל מי שעוקב אחריו זוכה לעונג צרוף מאמן שממשיך לגדול ולהתפתח. בכל מקרה, כבר עכשיו בינואר אפשר להמר שהאלבום הזה יככב בסיכומי השנה. 

17. Performs the Cautionary Tales of Mark Oliver Everett - Eels 
סגן אלבום אפריל, 4.5/5. 
המוסיקאי המחונן מארק אוליבר אוורט הוציא אלבום מלנכולי שעוסק כולו באבדן של מישהי אהובה מתוך בחירה, ועל החרטה על אותה החלטה. קצת לא יפה להגיד, אבל כמו במקרה של האלבום הפרידה ההוא של בק, שיברון הלב שלו הוא הרווח שלנו... אוורט נשמע עצוב בדיוק כמו ששמענו אותו לראשונה, וב-'The Cautionary Tales of Mark Oliver' הוא רק מעצים את הנוסחה, וזה עובד בזכות הכנות הנדירה שלו והמלודיות היפות. 

18. רות דולורס וייס - בשפת בני האדם 
אלבום חודש מרץ, 4.5/5. קשה להגדיר את הסגנון המוסיקלי של האלבום, אבל נראה שרות העדיפה ליצור אלבום שנוטה יותר לכיוון ג'אז/בלוז מאשר רוק/פופ. כל ההגדרות הללו לא משנות כשיש זמרת/ מגישה שכזו, שהכל נוצר סביב השירה וההגשה שלה ולא להיפך. דולורס ממש לא שרה "בשפת בני האדם", ובכל שיר באלבום בלי יוצא מהכלל קולה הייחודי ומלא הכוונה נחשף במלוא תפארתו, יותר מאי פעם. על כמה אלבומים אפשר להגיד שהם לא נשמעים כמו שום דבר אחר, ובכל זאת נשמעים כמו קלאסיקה מהאזנה ראשונה? כמו "בעברית", זהו פשוט אלבום חובה לכל חובב מוסיקה ישראלית באשר הוא.

19. קסביאן - 48:13 
מקום שביעי ביוני, 4.5. 10 שנים אחרי אלבום הבכורה המצליח, הלהקה ממשיכה לייצר המנוני אצטדיונים מבריקים, שמשלבים בין רוק גיטרות סוחף לסינטיסייזרים ואלקטרוניקה, שילוב ממכר שהם עושים במיומנות מרשימה כבר במשך 5 אלבומים רצופים.  

20. אנטלרז – Familiars 
מקום רביעי ביוני, 4/5. הלהקה מברוקלין מוציאה אלבום אחיד ואפילו קליט, הכולל רק בלדות ארוכות משגעות על השלמה עם כאב וחרטה. בשקט בשקט, האנטלרז הוציאו אלבום חכם, חם ומאוד עשיר מוסיקלית, ואין ספק שגם מי שלא הכיר אותם עד היום יתאהב בהם בזכות תשעת הקטעים הכי כבדים, אבל גם הכי יפים שהם יצרו עד כה. 

21. בלאק קיז - Turn Blue 
סגן שני במאי, 4/5. דן אורבך ופטריק קרני ניסו בכל כוחם להתרחק מהקליטוּת (היחסית) של האלבום הקודם, רק שזה לא לגמרי הצליח להם. כנראה שבלי להתאמץ יותר מידי השניים הם מאסטרים ביצירת המנוני רוק-בלוז ממכרים עם פזמונים גדולים, ובכל זאת, האווירה הכללית של אלבומם השמיני אכן יותר "מלוכלכת" וכבדה, ובאותה נשימה גם חמה וממכרת. 

22. קולדפליי - Ghost Stories 
מקום רביעי במאי, 4/5. השישי של קולדפליי לוקח אותם למחוזות חדשים, גם אם זה אומר שאין בו את השיאים המפוצצים שהורגלנו לשמוע מהם. אז הגיטרות פינו את מקומם לטובת אלקטרוניקה עדינה, והבומבסטיות נזנחה לטובת סאונד טבעי יותר. קולדפליי הוציאו אלבום קצר על חוסר אונים ושברון לב. 

23. ריל אסטייט - Atlas 
מקום שמיני במאי, 4/5. אלבום שלישי נעים ומקסים, עשרה שירים שמכניסים למצב רוח מרגיע ונעים בזכות מלודיות קטנות ויפות והגשה רכה וחמימה. הכתיבה הסופר אינטיליגנטית וההגשה הרכה והנעימה של החבורה הזו מניו ג'רזי פשוט ממכרת בקטע אחר.

24. עמיר לב - נוגע בדרכון
מקום חמישי במרץ, 4/5. הקול הצרוד, הסיפורים הקטנים, הגיטרה המלטפת/שורטת ואת השירים הכמו-מונוטוניים שלו - מי שאהב אותו עד היום יתענג על האלבום השישי שלו, שכולל את מקבץ השירים המוצלח ביותר שהוא יצר בערך מאז סוף שנות ה-90. לב יצר אלבום חזק ואחיד, שלא בטוח שישיג לו מעריצים חדשים, אבל מעריציו הרבים לא יתאכזבו לרגע.

25. אפגן וויגס - Do To The Beast
מקום חמישי באפריל, 4/5. האלבום הראשון מזה 16 שנה והשביעי של דולי וחבריו מציג הרכב בטוח בעצמו שעושה מוסיקה מחוספסת במידה, מבלי לשכוח את כוחה של המלודיה. האלבום כולל 10 קטעי רוק אפלים וסוחפים מלהקה שיודעת בדיוק איך היא רוצה להישמע. בהחלט קאמבק מפואר. 

26. אסתר רדא - Ester Rada 
27. הורורז - Luminous
28. אנגל אולסן - Burn Your Fire For No Witness
29. וורפיינט - Warpaint 
30. 
דודו טסה - עיר ובהלות
31. צ'ט פייקר - Built On Glass
32. פיקסיז - Indie Cindy
33. Range Of Light - S. Carey 
34. Benji - Sun Kil Moon
35. סאם סמית' - In The Lonely Hour
36. שאנן סטריט - הכל לטובה
37. נעם רותם - נשורת
38. ריי למונטין - Supernova
39. מאק דמארקו - Salad Days
40. וודס - With Light & With Love