"מכושף", "קסום", "מסתורי" – אלה הם רק חלק מהתארים שעולים לראש ככששומעים את המוסיקה של פטריק ווטסון.
כבר יותר מעשור שהמוסיקאי הקנדי מוציא אלבומים עטורי שבחים ופרסים, אבל עדיין נחשב "אוצר חבוי". לטעמנו, ווטסון הוא מוסיקאי כל כך אדיר, שקשה להאמין שלא כולם מכירים אותו. 
המוסיקה של הסינגר-סונגרייטר נעה כספינה בים סוער של רגשות שמעצים את הקשר הגורדי רוק מופנם למוחצן, אך כזה שלעולם לא ייכנע לתכתיבים עכשוויים של סחטנות אמוציונלית או פומפוזיות מיותרת.
הריכוז כולו מופנה לטובות תיאור גרפי משורטט היטב של תחושות אינהרנטיות ולא בכדי פטריק ווטסון – כהרכב או כמבצע יחיד – כבר זכה להשוואות מחמיאות לאמנים חשובים כמו רופוס וויינרייט, אנדרו בירד, ג'ון קייל, ניק דרייק, ג'ף באקלי, סופיאן סטיבנס ואפילו פינק פלויד!
בפועל, הודות לסקרנות המוסיקלית חסרת המנוח שגם היא בנפשו, ולוקחת אותו לאזורים מוסיקליים שונים ומשונים ממוסיקה קלאסית מודרנית, דרך אלקטרוניקה ובעיקר שילוב יוצא דופן בין פולק ופסיכדליה, גוף העבודה של פטריק ווטסון עומד בזכות עצמו גם כשהוא מבצע שיר קורע לב. או מנפץ אותו לרסיסים.
רק השבוע הגיע אלינו בייבוא מסודר אלבום הבכורה שלו 'Just Another Ordinary Day' מ-2003, לכל מי שזקוק להשלמות.


אבל האלבום האהוב עלינו ביותר הוא 'Close To Paradise' שחוגג השנה עשור לצאתו (עכשיו גם בתקליט כפול!).
האלבום המופתי, שיצא לצד האלבום המקסים 'Ma Fleur' של ה-Cinematic Orchestra בכיכובו (עם הדבר המושלם הזה), זכה כאן להמלצה חמה: "
ווטסון, שחונך על טהרת הפסנתר הקלאסי והג'ז בקנדה האפרורית, כאילו קיבל את הרקע המושלם ליצירת פיסת מלנכוליה מלטפת שכזו, נעימה וסוחפת. והפסנתר, לעיתים דומיננטי יותר, לעיתים רק תומך ברקע, מלודי בטירוף, מצליח במיומנות מרתקת לנצח על היצירה, מצד אחד מחבק את האוזן התמימה ומצד שני מקסים ומכשף את הלב הקשוב. בין אם אתם מחפשים משהו נעים לשמוע "ברקע" ובין אם אתם מחפשים משהו עמוק לשקוע לתוכו, 'Close To Paradise' יעשה את העבודה. "מים שקטים חודרים עמוק" אמר פעם מישהו חכם, אז מה דעתכם על שיט של 13 רצועות, כל הדרך לגן עדן (או לפחות קרוב)"? 


ב-'Wooden Arms' (גם בתקליט כפול!) המשובח שהגיע שנתיים אח"כ, ווטסון המשיך ללכת על הקו שבין פופ לאינדי פולק עם מלודיות וטקסטורות נפלאות.
ב-2012 יצא 'Adventures In Your Own Back Yard', עליו כתבנו: "ווטסון מתמחה ביצירת רגעים קסומים, וכמו בכל דבר שהוא נוגע בו, האלבום החדש מספק חווית האזנה מאתגרת אך מענגת. וגם אם (עדיין) זה לא נשמע כמו אלבומו הטוב ביותר, הוא בקלות מתעלה על כל דבר אחר שיצא בתקופה האחרונה".
אלבומו האחרון היה 'Love Songs For Robots' מ-2015, שסימן שינוי כיוון קל: "לאחר 4 אלבומים רגועים יחסית, המוסיקאי הוציא אלבום מעניין, מרהיב ובלתי צפוי, שהפעם ידבר גם אל חובבי  Alt J, ג'יימס בלייק ורדיוהד של 'OK Computer'. בשמיעות ראשונות חייבים להודות ש-'Close to Paradise' ו-'Wooden Arms' שלו היו אלבומים טובים יותר (בכל זאת שניים מהגדולים של העשור הקודם) אבל אין ספק שהקסם הווטסוני עדיין כאן."