איפשהו שמענו ש-'Into the Black', החידוש של הכרומטיקס ל-'Hey Hey My My' הקלאסי של ניל יאנג, הפך לשיר מושמע ברדיו הישראלי ולסוג של להיט גלגלצי. זה כלעצמו מספיק בכדי להרחיק מספר מאזינים פוטנציאליים, אבל זה חשוב כקליפת השום כשבאים לסקר את האלבום הנהדר הזה.
ולמה כקליפת השום? אמנם מדובר בפנינה מוסיקלית נפלאה, אבל היא אחת מיני רבות, ואפילו לא הנוצצת שבהן. לקאברים מוצלחים יש נטייה להאפיל על אלבומים או שירים מקוריים של אותו הרכב, ובמקרה הזה הדבר אסור בתכלית האיסור. לזהות את הכרומטיקיס כ"כאלה שעשו קאבר לניל יאנג" זה ביג נו נו. מעתה אכמרו: "הכרומטיקיס, אלה שהוציאו את 'Kill for Love'".
עתה איספו את כל הסופרלטיבים שאנחנו בדר"כ שופכים על אלבום נהדר, ובנו מחסן מילים, שיתאר באופן מדויק, אם-כי לא מקורי, את האלבום הזה: מכשף, לילי, נדיר, אדיר, יצירה אלטרנטיבית סוחפת, אינדי מרתק ולא מתפשר, מועמד וודאי לאלבום השנה, ושאר ירקות. וקלישאת הקלישאות: שימעו את האלבום באוזניות בשעת לילה מאוחרת, בין עירנות לשינה רעועה, והוא יתגלה במלוא כישופו/ ליליותו/ נדירותו/ אינדיותו.
אז מ הם, הכרומטקיס? מדובר בלהקה פורה בת ארבעה מוסיקאים (זהו כבר אלבומם הרביעי), אשר פועלת תחת שרביטו של המפיק המוסיקלי ג'וני ג'יול, איש חזון והאחראי הראשי לכל צליל וניואנס באלבום, משל היה עידן רייכל שלנו. אותם צלילים וניאונסים, המאופיינים בדארק אייטיז אלקטוני, מסונתז וממוסך, יוצרים רצף רצועות משובחות (פליטה ממחסן המילים הנ"ל), שעובדות מעולה לבד, אבל כוחן הגדול הוא בהתייחסותן כמקשה אחת. ג'יול ביקש ליצור מעין פסקול לסרט מסע דימיוני, שאמנם מעולם לא צולם, אבל נראה בבהירות בעיני המאזין. הדבר בא לידי ביטוי גם בחזות העטיפה: הצד האחורי של האלבום מעוצב ככרזה של סרט ישן, עוד נקודות זכות לפרויקט המיוחד הזה, שמדיף ניחוחות של מלאכת מחשבת.
'Kill for Love' היא יצירה שלמה, שימים יגידו אם תצטרף אליה המילה ''מופת''. ג'יול וחבריו הצליחו ליצור אלבום, יחידה אחת, מגובשת, כמו פעם. ועל זה – שאפו.
(נכתב ע"י תומר קטרי)

ועכשיו תקשיבו (כל האלבום ברצף, כולל רצועת בונוס של 14 דקות בסוף):
http://soundcloud.com/johnnyjewel/chromatics-kill-for-love-album

מי שהקשיב מבטא את התחושות:

"כולל כמה משירי הסינת-פופ הטובים של השנה... לא עוד אוסף שירים, מדובר באלבום... תחושה של גדולה" - 8.7 - Best New Music, Pitchfork

"פסקול מושלם לחיים המודרניים" - 9/10, Drowned in Sound

"כן, ג'וני ג'ול הוא גאון... בין החיבה שלו לכל דבר אנלוגי לבין הטקסטורות העשירות שעוטפות כל רצועה - הוא יוצר סגנון חדש... ג'ול בנה משהו ייחודי משל עצמו - בדומה ליצירה העצמאית של ג'ק ווייט סביב הבלוז-רוק... הרעיונות השונים נמתחים יחד עם הרגשות והצלילים לישות קולוסאלית אחת" - 4.5/5, Consequence of Sound

"אלבום שמתפזר ברקע וגורם לך לחשוב שאתה חי בתוך סרט" - אלבום השבוע, Stereogum

כרומטיקס - 'Into The Black' ו-'Kill For Love':