אז איך האלבום כ"כ מצופה של ריף כהן? אחרי שחרכה את הרדיו עם המגה להיט הנושא את שם האלבום, החודש יצא סוף-סוף אחד האלבומים המיוחלים ביותר בתעשיית המוסיקה המקומית.
ריף כהן כבר הפכה לסוג של תופעה, עוד לפני שבכלל שחררה את האלבום המלא הראשון שלה. בדומה אולי רק למארינה מקסימיליאן בלומין קרני (וואו!), לא עבר שבוע בחצי שנה האחרונה שבו לא נשאלנו האם האלבום של ריף כהן כבר בחוץ. כן כן חברים, גם לנו יש דבר שנקרא ''הייפ''. ואותו הייפ, האם הוא מוצדק? אז בגדול - כן.
האלבום, הכולל שיתופי פעולה עם אמה של ריף, המשוררת פטריסיה אורי כהן, לני בן בשט, המשוררת ברכה סרי, רביד כחלני (Yemen Blues) ואחרים, כולל 14 שירים כשמתוכם ארבעה בעברית, אחד בנובית והיתר בצרפתית.
אין ספק שריף כהן מיוחדת בטירוף. השילוב בין מוסיקה ערבית לצרפתית, שאמנם נשמע כבר במחוזותינו בוריאציות שונות (דקלה, איזבו, כנסיית השכל, דודו טסה) מייחד אותה בנוף המוסיקלי הבנאלי. אבל גם הוא לא הייחוד הבולט ביותר שלה: כהן היא פשוט מבצעת אחרת, שבאמת לא נשמעת כמו מישהי אחרת. יש משהו בשירה החצופה שלה, המשוחררת והמרעננת, שמצדיק את תשומת הלב והעניין הרב סביבה וסביב האלבום החדש.
ועדיין, מהאלבום יוצאת תחושה שהדבר הזה, התופעה הדי מרתקת בנוף הצחיח שלנו, עובד הרבה יותר טוב בהופעות של כהן, שכבר הפכו לסוג של קאלט. בדומה לאותו Yemen Blues משנה שעברה, רוב הרצועות עובדות טוב, ועדיין רק בהופעה הן עובדות מצוין. יש אלבומים (בלקן ביט בוקס למשל) שחייבים לראות בלייב, שם האנרגיות המטורפות פשוט מקבלות את הבמה המתאימה, וכזהו כנראה גם 'A Paris'. כך או כך, ריף כהן היא ההייפ הישראלי המוצדק (והיחיד) של השנה.
(נכתב ע"י: תומר קטרי)

עוד לפני יציאת האלבום, המבקרים יצאו מגדרם: "נאמר רק שריף כהן היא פשוט נהדרת. שילוב יוצא דופן של מתיקות ילדותית, סקסיות, עוצמה מתפרצת, רכות מופנמת, חינוך מוסיקלי מערבי, רקע מוסיקלי אתני וכל קלישאה אחרת מתוך אחדות הניגודים הזו, שהופכת אותה ליהלום אמיתי", כתב שי להב ב-Ynet.
"דמעות נקוות מעיניי. תחושות של אופוריה. מין העלמות כזו מהכאן והעכשיו... נסו לחבר את ונסה פאראדי למאסיב אטאק ואת אלה לכל להקות הראיי הצפון אפריקני. כשזה קורה, הראש מתפוצץ", כתב מיכאל רורברגר לעכבר העיר בביקורת הופעה. "אם צריך לתמצת את החוויה במילה אחת – וואוו. שילוב כל כך נכון של כישרון, חן, מתיקות, ממזריות ופופ בניחוח צרפתי-ערבי לא נראה על במה ישראלית כבר הרבה זמן", הוסיף בן שלו בהארץ.
"הפנומן המהפנט ריף כהן, מוסיקאית ישראלית מצוינת שגרה תקופה בצרפת ושאבה את המסורות המוזיקליות הצרפתיות-צפון-אפריקאיות שלה, ובמחי שיר ממכר אחד… הפכה לשגרירה החדשה של יחסי ישראל-צרפת", כתב הבלוגר גיא חג'ג' בעונג שבת. "ריף, שהיא אפילו יפה יותר מהשם שלה, מגלמת ביצירתה את המורכבות הגדולה של החיים שלנו. כיצד ניתן להיות גם שם וגם פה? גם קלאסית עם חינוך מוסיקלי מוקפד וגם חופשיה ולוהטת כמו ערבות הסהרה, גם שורשים הנטועים עמוק במסורת היהודית וגם בין לאומית מולטי לינגוויסטית", מסכם איתי מאוטנר בגל"צ.