אני חייב להודות שניגשתי לדיסק החדש של קרולינה בחשש מה. חששתי שכמו בפרויקט המקסים של 'הבנות נחמה', גם כאן, אני לא אהיה מסוגל לשמוע יותר משלושה שירים ברצף מבלי לנוח לפני ההמשך. למזלי, חששותי התבדו לגמרי.
למעשה, אלבומה החדש של קרולינה הוא אלבום החורף מספר 1 שלי ומתחרה רציני על אלבום השנה לשנה הנוצרית החדשה (2010).
רואים שהרבה כישרון, בשלות, אהבה, כיף ומחשבה הוכנסו לאלבום המקסים הזה וזה מתחיל מהעטיפה ונגמר ביצירה המוסיקלית.
האלבום הוא יצירה מדויקת ומכוונת של יוצרת בוגרת ומעניינת. יש בו הרבה דברים שיכלו להוות אבן נגף ועשויים להוביל לבלבול, אבל קרולינה מצליחה לנצח על המהומה ולהופכה לדבר מה קסום. האנגלית, הנגיעות היווניות, נגיעות הראגה, ה-B&R, עיבודי ה-70' ועוד - כל אלה נרקמים ליצירה מופלאה, כשקולה המקסים של קרולינה שוזר את הכל ליצירה אחת שלמה.
האלבום נפתח בסינגל המוצלח 'Happiness' וממשיך עם 'אל תלך כל כך רחוק', חידוש חזק ושובה לב לשיר שהושר בעבר ע"י שחם אוחנה. משם אנו עוברים ללהיט הנוכחי מהאלבום – 'אף אחד לא בא לי' ההמנוני, שיש בו עצב וחיוך באותו זמן ממש - לא רבים מצליחים לערבב שני ניגודים שכאלה בצורה כה מדויקת, כה נכונה ומדודה. נדמה לי שזהו החוזק של קרולינה: היא קוסמת שיש בה הכל ושמצליחה לשלב בין כל הקטבים והניגודים מבלי שהאחד מבטל את מקומו של השני. השיר שיכול היה לגלוש בקלות לפרודיה כגון 'תחרות עצב והדמע' של הגשש, מצליח לשמור על נגיעות של עצב מהול בקריצת מחוייכת ומעוף.
משם אנו עוברים ל'צר לי צ'רלי', שבעבורי הוא השיר הכי להיטי באלבום, מלא שמחה, 70' עם תמימות של פעם, עצבות של פספוס: "צר לי צ'רלי, שלא הגעתי... נקבע לגלגול הבא, חתונה...". המשוררת מתכוונת, כמובן, לצ'רלי צ'פלין, אך גם לכל מערכת יחסים שגויה ובלתי אפשרית שחווינו בעברנו.
פשוט. סוחף. עמוק. קסום. מקסים.
זיווג קולה של קרולינה לנגיעות ה-70' נעשה כנראה בגן-עדן ואין מושלם ממנו! התמימות והחום שבקולה יושבים על הז'אנר כמו כפפה (במידה הנכונה) על יד.
בשיר הבא, 'מצפן ליבך', עושה קרולינה פנייה קלה לשיר איטי ויפה ומשם לשיר 'הבלדה על אביר החופש ובת גלים', דואט עם אורי כנרות, שהוא משהו בסגנון 'החלונות הגבוהים' פוגשים את 'שוקולד-מנטה-מסטיק'. כך ממשיך האלבום הקסום הזה עם קטע אינסטרומנטלי בשם 'האוקיינוס הגדול', לשיר המדהים (!) 'מחמאות', אחריו ל'אוף איתך' ולעוד 4 שירים ששומרים על אותה רמה.
אלבומה של קרולינה הוא כמו תרגיל באליפות העולם בהתעמלות קרקע. ראשית, המתמודדת צריכה להגדיר את קושי התרגיל שהיא בוחרת לעשות. קרולינה בוחרת בתרגיל ברמה הגבוהה ביותר - גם עמוק, וגם קליל, גם בעל יכולות ווקאליות, גם מעניין מבחינה טקסטואלית וגם מעניין מוסיקלית, מעין פליק-לאק משלוש במסובבת עם הברגה נוספת באוויר. למרות כל זאת, היא מצליחה לנחות על הקרקע ביציבות מושלמת.
ככה זה כשאת מוכשרת, בוגרת, משופשפת ועובדת על התרגיל ארבע שנים עד שאת משיגה את השלמות שחיפשת. ממש נאדיה קומנטצ'י הישראלית (כמחווה ליליד ה-70'-80'). אצל השופט הזה היא מקבלת 10 מושלם!
על השאלה "מה אעשה עכשיו?", שהיא גם שם האלבום וגם השיר האחרון בו, ניתן לענות בקלות – אני עושה ריפיט ומתחיל לשמוע שוב מהתחלה! ממליץ גם לכם.
נכתב ע"י: אסף (שבי) גטניו.

ל'ראיונטו' ולהאזנה במייספייס: http://www.myspace.com/mckarolina

רשימת השירים:
1. Happiness
2. אל תלך כל כך רחוק
3. אף אחד לא בא לי
4. צר לי צ'רלי
5. מצפן ליבך
6. הבלדה על אביר החופש ובת גלים
7. האוקיינוס הגדול
8. מחמאות
9. אוף איתך
10. שוב עם עצמי
11. הוא שלי כל כך
12. Smile 2 Me
13. מה אעשה עכשיו?