לפני מספר ימים נחת על שולחני אלבום בכורה של להקה בשם Squid. במידה ולא הייתי רואה אותם כבר בעבר בהופעות, שום רמז בעולם (חוץ אולי משמות חברי הלהקה - ניר גבע, טל לוי ובעז וולף) לא היה מסגיר את העובדה שהחבר'ה האלה למעשה ישראלים.
החל מהעטיפה והחוברת המעוצבות להפליא, דרך הסאונד הנקי והמאוזן היטב, וכלה בחשוב מכל - במוסיקה עצמה - Squid מבהירים לנו שגבולות זה רק בראש.
פה אני רוצה לעצור רגע ולדבר איתכם על משהו שמביא לי את הסעיף. יש משפט שאני שומע שוב ושוב: "להקות ישראליות צריכות לבצע שירים בעברית". אז יש לי שאלה: מי אמר?! ועוד יותר חשוב, מתי הוא אמר את זה?
אולי המשפט הזה היה נכון לפני הרבה זמן, אבל בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מעיזים לפתוח את הפה ולשיר ממש כמו הלהקות שהם עצמם אוהבים – באנגלית. והתוצאות – הולכות ומשתבחות.
רק השנה קיבלנו אלבומים נהדרים שהיו לגמרי או חלקית באנגלית – דוגמת Eeatliz, עמית ארז, גבע אלון, Deadwood, הודסקה אקספלוזיב וגם התקווה 6.
אז מהי הנקודה שלי? מאוד פשוטה – לשפוט כל להקה לפי איכות החומרים ולא לפי שפת האם שלה. אם יש מולנו דיסק רוק נהדר באנגלית, אז פשוט להתייחס אליו כמו דיסק רוק נהדר באנגלית, ולשמוח שהוא עולה לנו עוד פחות מדיסק מיובא.
ואם נחזור ל-Squid, זה בדיוק מה שהם עשו – דיסק רוק נהדר, פרי השקעה של כמה שנים ועבודה קשה, והתוצאה – פשוט תענוג.
המוסיקה נעה בין גראנג' נירוונה-פו פייטרזי, בריט-רוק סטייל אואזיס ורוק'נ'רול עם מעט נגיעות של המזרח הרחוק, שמזכירות את התקופה ההודית של הביטלס (בעיקר שירים 8-9-10 Thank ,You ,May, שמאוד נהניתי מהם).
הדיסק עמוס לעייפה בשירים נהדרים ובאמת קשה לבחור פייבוריטים, אבל בשביל שלא תחשבו שאין כאלה – קבלו רשימה – Morning Blues, Not Used To, One In A Million, Fading Star, Free ו-Here, פלוס השלושה שכבר הזכרתי למעלה. לא מעט פנינים בשביל דיסק אחד, וזה עוד אחרי שסיננתי כמה החוצה ממש בכוח...
אז אם אתם רוצים רוק איכותי תקשיבו לSquid. ואם אתם רוצים לשמוע רק עברית? תקשיבו לגבעטרון (ויש כבוד).
(נכתב ע"י: אסף פיידר)
כנסו לעמוד המייספייס שלהם: http://www.myspace.com/squidmusic

רשימת השירים:
1. Morning Blues
2. Not Used To
3. One in a Million
4. Junky
5. Fading Star
6. Quicksand
7. Free
8. Thank
9. You
10. May
11. Time Is Up
12. Here
13. Tomorrow