אחד האלבומים הישראליים הכי מדוברים של השנה הוא אלבומה השני של תמר אייזנמן. 
'Gymnasium', היוצא 4 שנים בדיוק אחרי אלבום הבכורה '5feet4', למעשה נוצר בין השנים 2006 ל-2008.
"הוא נוצר מתוך חיפוש אחר בית, אהבה ושלום במפגש שלי עם עצמי", מספרת תמר. בתקופה של נסיעות יומיומיות בין ירושלים לת"א, בין הופעות הטריו שהכתירו אותה כנסיכת אינדי, לבין מפגש עם מגוון רחב של סגנונות, אנשים ושיתופי פעולה (דני סנדרסון, אסף אבידן, להקת הלילה של ליאור שליין, משה לוי, שאנן סטריט).
30,000 ק"מ של נהיגה, לרוב בשעות לא שגרתיות, הובילו אותה כל לילה או בוקר חזרה אל המחשב, הגיטרה והניירות, ליצור מתוך תמהיל היום שעברה את מה שלימים יהיה 'Gymnasium'.
הזמרת/ גיטריסטית שיחררה EP ראשון כבר ב-2003 (שנמכר בכמה אלפי עותקים במחיר הזהה לאורכו בדקות - 14 ₪) ושנתיים אח"כ הגיע אלבום הבכורה המלא. כמו במקרה של אמנים רבים, אלבום הבכורה '5feet4' (גובהה של תמר עם נעליים...) לא זכה להצלחה מסחרית עם צאתו, אבל עם הזמן הוא צבר תאוצה וממשיך למכור יפה גם 4 שנים אחרי.
האלבום קצר תשבוחות ואיינזמן חדרה אל תודעת הקהל בצעדים עקביים ומרתקים בשנים האחרונות. גם חברת אן.אם.סי הגדולה שמה לב והחתימה אותה - צעד נדיר בתעשיית המוסיקה לאחרונה.
את סגנונה המתפתח היא מגדירה כ"היפ –רוק". היא מעידה על עצמה שמעולם לא ביצעה סולו של מטליקה או לד זפלין וטוענת שהיא לא יודעת לנגן כל כך טוב משהו שכבר נוגן... הכתיבה והנגינה מגיעים מעולמה החוויתי האישי המשתנה והסוער ומכאן הסגנון המאופיין לה.
תמר יצרה, כתבה, עיבדה והפיקה את 'Gymnasium', המשקף את עולמה התזזיתי. השירים נכתבו על הגיטרה או דרך ערבולי צליל וניסיונות הרפתקנים של גרוב ותכנות על המחשב.
האלבום החדש כולל את הסינגל המצוין "Hit Me" (שהפך ללהיט רדיו!) וגם דואט מדליק עם אסף אבידן, איתו היא שיתפה פעולה פעמים רבות עוד לפני ההצלחה הגדולה שלו. עוד מתארחים: רונית רולנד והאקסטרה של אבי ליבוביץ'.
12 שירי האלבום משלבים בין פולק אקוסטי, רוק אלטרנטיבי וגרוב שחור, עטופים בצליל ייחודי ומרתק.
כנסו למייספייס שלה:  www.myspace.com/eisenwoman

הביקורות משבחות:

"האלבום של אייזנמן הוא אחד הדברים הכי טובים, הכי רעננים, הכי משמחים שקרו למוסיקה הישראלית בתקופה האחרונה. ובהנחה שיש עדיין מי שמתעקש לנהל את הוויכוח "אנגלית בפופ העברי – כן או לא", האלבום הזה הוא נימוק משכנע מאין כמוהו לכך שבאמת אין צורך. יש משהו כל כך טבעי, משוחרר, לא מתאמץ ולא עושה עניין מעצמו בשימוש של אייזנמן באנגלית... אייזנמן עושה את זה כמעט מושלם... אלבום נהדר (בן שלו, הארץ)

"תמר אייזנמן היא מסת אנרגיה עצומה שמגיעה באריזה קומפקטית. מידותיה הצנועות יחסית, עומדות בניגוד מוחלט לכמות הכריזמה והכוח שיש במוזיקה שלה... מסקנה אחת ברורה: אייזנמן תהיה כוכבת." (לירון תאני, 7 לילות)

"אלבום יצירתי, עכשווי, בראש פתוח ועם אוזן קשבת לעולם" 4 כוכבים
(גל אוחובסקי, טיים אאוט)

"רבואות Fאנק וגרוב שחור במיטבו נמצאים שם. אייזנמן מלחינה עם תנופה אמיתית. משהו בכתיבה שלה מצליח להיות, כמעט לכל האורך, נכון מאוד. כך גם שירתה. יש לה את זה. זה דיסק שמספק הנאה אמיתית" (אבי אפרתי, ידיעות ת"א)

"אייזנמן ריצפה את האלבום ברגעים יצירתיים מרהיבים... באולם ההתעלמות הפרטי שלה, בכל אופן, אייזנמן שולטת בכל המכשירים" 4 כוכבים
(תימורה לסינגר, Ynet)

"קשה שלא להבחין שאייזנמן אוחזת בסטאר קווליטי בוהק. היוצרת הצעירה והמנוסה הזו מביאה שילוב מדויק של פגיעות וחספוס, ביישנות והחצנה, כאב ושמחת חיים, כל אלה מתמזגים לכדי מרקחת מוזיקלית מהנה להפליא..." (סנונית ליס, נענע)

"אייזנמן מסרבת להתקבע על סגנון אחד ומשכילה ליצוק סאונד מקורי המייצג מגוון ז'אנרים והשפעות שונות. אייזנמן פורעת את הצ'ק בריבית דריבית. יופי של אלבום" 4 כוכבים (ישי וייסמן, פנאי פלוס)

"אלבום הרוק הנשי הטוב ביותר שנעשה כאן בשפה האנגלית... אלבום של משוררת ומוסיקאית" ( 5 כוכבים, יוסי חרסונסקי)

"היא דקה, הדוקה ומדוייקת, חדה ומחודדת האנגלית שלה עשירה, נגישה ומובנת, המבטא שלה מאוד לא מקומי היא מעודכנת ומתכתבת עם הרוק העכשווי, קבלו את תמר אייזנמן באלבומה השלישי שכמו המראה שלה גם במוסיקה שלה אין גרם שומן מיותר, רוקית, פאנקית, אנרגטית, קיצבית ומהירת מחשבה שנמנעת משכבות עבות של צלילים, מוסיפה לכלוך במידה ומאמצת את הגישה האירונית לשירים שלה..." "אני ממליץ בחום על האלבום הזה. תמר אייזנמן היא כמו חברה אינטלגנטית שיודעת לתאר רגע כפי שהוא. היא גם רוצה לכייף ויש להניח שמי שיקשיב לה יקבל ממנה אנרגיה" (ערן צור, הזמן הוורוד)

" היא תענוג, דווקא כי היא לא מתאמצת להרשים, או להיות קוליתה היא שובה, יש לה לזאת כאריזמה Fאנקית, אייזנמן שכותבת ושרה אלטרנטיב רוק ופולק (היפ רוק) באנגלית, מותירה אחריה שובל של ניחוחות חו"לנקים שמרגיש באופן מעט אבסורדי אם חושבים על זה, אותנטי" (נגה גלעם / מעריב 2009)

"תמר אייזנמן, שלא אגזים אם אתן לה את הכינוי "ג'ניס ג'ופלין הישראלית". הפעם האחרונה שהתרגשתי בהופעה, שהחום מילא את הגוף שלי, מלווה בצמרמורת ופעימות לב מהירות הייתה בהופעה של איגי פופ. תמר אייזנמן - אייזנמן מצליחה לגרום לי לכל זה ועוד. הקול שלה פשוט מטלטל אותי, וכשאני רואה אותה מכסחת את הגיטרה פשוט בא לי לעבור לצד השני ולהגיד לה שתעשה לי מלא ילדים. היא חזקה, היא מרגשת והיא כובשת בלי טיפת התחנפות או התייפייפות" (נויה נרדימון, זמן תל אביב)

"מדובר במוזיקאית בשלה, משוחררת ונועזת, הזוקפת יכולות ווקאליות נהדרות וכישרון-על המתפרץ ללא רסן על הגיטרה. בעודה מבצעת את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב; רוק-פאנקי-פולקי באנגלית עם טאץ' אישי ונשי או כהגדרתה היפ רוק, קשה שלא להתאהב" (אן.אר.ג'י)

"אין דברים כאלה, יומיים לקח לח"מ לצאת מההלם ולשחזר חוויה מוזיקלית גדולה מהחיים, שבה חזתה בגארי מור, ביבי קינג וג'ימי הנדריקס על במה אחת, משתקפים מבעד לתמר אייזנמן שהופעתה גובלת בשלמות" (לימור שפיגל, ישראל פוסט)