(0) סל הקניות
  • אין מוצרים בסל הקניות.

חדשות

40 האלבומים המקומיים הגדולים של תשע"ז

עוד שנה חלפה לה, וכמו בכל ראש שנה, 'מוסיקה נטו' מסכמת ובוחרת את האלבומים המקומיים הגדולים שיצאו בה. מדובר באלבומים שיצאו במהלך תשע"ז, בין ספטמבר 2016 לאוגוסט 2017, ורק כאלה שיצאו באופן מסודר לחנויות.
בדירוג משולבים כמה אלבומי מיינסטרים, אבל כמו בכל שנה, הדגש הוא דווקא על אלבומי האינדי, אלה שלא בהכרח שמעתם ברדיו, אלה שלדעתנו היו הטובים ביותר ואם אתם נמנים על חובבי המוסיקה הישראלית, אתם פשוט חייבים להכיר. חשוב גם לציין שיצאו כמה דיסקים משובחים לילדים, כמו שירים לעמליה , ריח של חלומות , אם פתאום אפגוש אריה וילדי בית העץ 2
בטח היו כמה שפספסנו, אבל למרות דיבורים על משבר מתמשך בתעשיית המוסיקה המקומית, זו היתה עוד שנה עמוסה, ואנו מקווים שהדירוג שלפניכם מייצג את הטובים ביותר שיצאו ממנה. ואף מילה על סטטיק ובן אל.

נתחיל עם עשרת המקומיים הנמכרים של השנה, ונמשיך עם 40 הגדולים (ספויילר: המקום הראשון זהה בשניהם!) – ו… שנה טובה! 

המקומיים הנמכרים של תשע"ז באתר 'מוסיקה נטו':

1. אביב גדג'שרף אורנים
2. 
להקת כוורת – סיפורי פוגי, הופעה חיה בתיאטרון ירושלים, 1974/ תקליט ויניל כפול 
3. 
אביתר בנאילשונות של אש
4. 
שם טוב לוישם יש
5. 
ערן צורהמסלול המואר
6. 
שלמה ארציפעם תורי ופעם תורך: הדואטים/ אוסף כפול
7. 
התשמע קולי: גלגלצ במחווה לחלונות הגבוהים
8. אייל גולן – לא פשוט להיות פשוט/ אלבום כפול
9. 
שלמה ארצי – ירח/ תקליט כפול 
10. אהוד בנאי וברי סחרוף - היא הופיעה כמו הרוח
 

40 האלבומים המקומיים הגדולים של תשע"ז:

1. אביב גדג' - שרף אורנים
[קמע, 49.90 ₪, גם בויניל

יש דברים שקשה להסביר, הם פשוט עובדות. בישראל יש כמה אמנים אדירים, אבל כרגע אביב גדג' נמצא בליגה משל עצמו, ואין אמן כה עוצמתי, אמיתי, מרגש, לא מתפשר ועקבי כמותו.
שלושת אלבומי הסולו של חבר אלג'יר לשעבר פשוט מושלמים, ואם זה לא היה ברור עד עכשיו, אפשר כבר לחתום על זה שגם הבאים עומדים לשמור את אותה רמה, כי הוא פשוט לא מסוגל לפחות. 
אז הבנתם נכון, "שרף אורנים" הוא אלבום ענק שאין בו קטע אחד שלא יטלטל את מאזיניו. למה הוא טוב יותר מכל דבר אחר שקורה במוסיקה הישראלית כיום? נשים בצד את זה שבשירים שלו יש עומק וכנות נדירים, גדג' הוא מסוג האמנים שתמיד דואגים ששלא לעמוד במקום, והפעם הוא מרשה לעצמו להיות יותר אלטרנטיבי ופחות רך, עם קטעים בועטים-רוקיסטים, חלקם מפתיעים ולא טיפוסיים. הוא מטשטש את גבולות הז'אנר עם "הופ!" הפופי, "חמסין" עם המקצב הערבי או "כמעט אמיתי" עם האלמנטים היפניים.
ואלה עוד לא ההיילייטס, כי הוא מצמרר בשיר הנושא, "כאבי גדילה" ו"מוזיקה היא פצע", ומסעיר בשירים כמו "נשמות מנייר", "פקח את עיניך", "מעיין" ו"שקטה כמו מים". 
אהוד בנאי, יהוא ירון, שלומי שבן, מאיה בלזיצמן, בנו הנדלר, מארק אליהו ואחרים נמצאים בין השמות שלא יכלו לסרב לגדג' והצטרפו ליצירת האלבום המופתי והעשיר הזה שיצא ללא כל יחסי ציבור או קידום, ובכל זאת זכה להצלחה אדירה (ראו את הדירוג שלמעלה), מה שמעניק לנו תקווה בקהל הישראלי שיודע לזהות גם היום רוק ישראלי ברמה אחרת.
גדג' הוא אחיו הקטן של שלום גד, שזכה לפני שנה בתואר "האלבום הישראלי של השנה", ויש לאח הגדול מזל שגדג' הוציא את אלבומו השלישי אחריו, כי זהו לא רק אלבומו הטוב ביותר, אלא גם אלבום השנה של תשע"ז – בלי מתחרים בכלל.  


2. אביתר בנאי - לשונות של אש
[אן.אם.סי, 49.90 ₪] ½★★★★

אביתר בנאי הוא מסוג האמנים הנדירים האלה שמאחדים קהלים.
בדומה לעידן רייכל, מעריציו יכולים להיות צעירים או מבוגרים, דתיים או חילוניים, אוהבי מוסיקה ישראלית או מוסיקה יהודית או ים תיכונית או מוסיקת עולם… איכשהו נראה שכולם מתחברים למוסיקאי הרגיש והכנה הזה.
כולנו שותפים לדרך שהמוסיקאי עבר ב-20 שנות קריירה: החל מאלבום הבכורה המופלא, דרך אלבומו "הנסיוני" השני ושלושת האלבומים שאחריו ששיקפו את תהליך ההתגבשות, התבגרות וגם החזרה בתשובה שלו.
כל אלבום של אביתר אוטומאטית זוכה לחיבוק המבקרים, אבל קשה להתחמק מהמרכיבים שעושים אלבום גדול וקיימים אצלו באופן טבעי: טקסטים חזקים, לחנים כובשים, הפקה רגישה אך מעניינת ובעיקר אינטימיות וכנות. את כל אלה יש לאביתר, אם בכישרון האינהרנטי הגדול שלו ואם בבחירת השותפים לדרך.
הפעם הוא בחר לחלק את שירי אלבומו בין 2 מפיקים: תמיר מוסקט (בלקן ביט בוקס, אסף אבידן ורבים אחרים) והמוסיקאי החרדי נאור כרמי
מוסקט הצליח לקחת את השירים היפים ולעטוף אותם בהפקה אינטלגנטית ומרתקת (לעיתים אפילו גרנדיוזית), מבלי להפריע יותר מידי לבסיס החזק שלהם. במידה מסוימת, השירים הנותרים בהפקתו של כרמי דווקא מדגישים את גדולתו של מוסקט. 
בזכותו של מוסקט, "לשׁוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ" הוא כנראה האלבום הכי נועז ומרתק של אביתר מאז אלבומו השני, ונראה שאביתר מאתגר את עצמו גם ווקאלית, כפי שניתן לשמוע בשיר הנושא. 
אביתר יודע לכתוב שירים טובים שמעניקים תחושה של כניסה אמיתית לעולמו הרוחני והגשמי, ואפילו כשהוא מספר על סדר היום שלו ("פרגולה") זה איכשהו עובד. גם כשהוא כותב קלישאות כמו "לא לוותר זה לנצח" ("אדם נזרק") קשה שלא להאמין לו.
בכל מקרה, לא משנה על מה אביתר שר או מי יפיק אותו, יש אלמנט רוחני חזק וממכר במוסיקה שלו, ואין בכלל ספק שמי שאהב אותו עד היום יתאהב בשישית – ואפילו יותר ויותר עם כל האזנה נוספת. 
(הקשיבו לאלבום במלואו)


3. קרולינה - שלוש 
[הליקון, 49.90 ₪, גם בויניל] ½★★★★

לא מארינה, לא שרית ואפילו לא ריטה - קרולינה היא הזמרת הכי גדולה שיש לנו בישראל כרגע. 
למרות שרבות ניסו ונכשלו, קרולינה היא אולי המוסיקאית הישראלית היחידה שיכולה, אם רק תרצה, לעשות קריירה מפוארת בחו"ל, ובכל זאת בוחרת להישאר כאן וליצור אלבומים בעברית.
כן, קשה לחשוב על זמרת אחרת שיכולה (וגם עושה את זה בקטנה במקביל) לזכות להצלחה גם בתעשיית המוסיקה הבינלאומית, וכל מי שמכיר את יכולותיה יוצאות הדופן מבין שהיא לגמרי אמורה למלא אולמות ברחבי העולם ולהמשיך מהמקום בו נמצאות זמרות סול ענקיות כמו אריקה באדו וג'יל סקוט אם רק היתה רוצה (או אם היתה נולדת מעבר לים). 
ובכל זאת, הזמרת שהתגלתה בלהקת Funset בתחילת העשור הקודם, פרצה עם הבנות נחמה ומאז שיחררה שני אלבומי סולו מוצלחים, לא מתפרנסת כמו השלוש שהוזכרו בפתיחה, וזו תעודת עניות לכולנו.
גם באלבומה החדש, קרולינה מתעלת בקולה ענקיות סול משנות ה-70 כמו מיני ריפרטון ("תאהב אותי", "יש בי") ופאטי לאבל (אבל גם את רותי נבון ב-"היכנע") – גם הן זמרות שזכו להערכה גדולה, אבל לא להצלחה המסחרית המגיעה להן.
בהרבה בחינות, "שלוש" מסמן חזרה לפשטות, כאשר הכל נעשה כאן בעדינות, במעין קלילות ממכרת. הוא אולי נשמע מעט פשטני בשמיעה ראשונה, אבל בכל השמעה נוספת תעריכו אותו קצת יותר.
קרולינה ומפיקה רונן סאבו (רגע, איפה קותימאן?) הלכו על אלבום "קטן", אבל בסופו של דבר זה עובד, גם מכיוון שזה נותן במה לקולה היפהפה, וגם כי זה נשמע חסר מאמץ, ואין כיף גדול יותר מלשמוע אלבום זורם ש(נראה ש)היה קל וכיף לעשות אותו. 
באלבומה השלישי, היא גם מצליחה להתחמק מהגדרה מוסיקלית ספציפית ולעשות אלבום פופ ישראלי קייצי, עם אותן נגיעות Fאנק וסול סבנטיזי רך שמגיעות באופן טבעי עם קולה.
בעקביות מרשימה, האילתית בת ה-46 הוציאה תחת ידיה רק אלבומים טובים, אם זה היה כחלק מפאנסט, או הבנות נחמה, ובטח עם שני אלבומי הסולו הכל כך נפלאים שלה. אותה עקביות ממשיכה גם עם אלבומה החדש ואיך אפשר שלא להתאהב במוסיקאית כה ענקית עם הקול הענק הזה שמסוגל לעשות כל מה שהיא רוצה (כולל ה"חצוצרה" המפורסמת) – ועם זאת כל כך צנועה. 
למרות ההצעות המפתות בחוץ, קרולינה בוחרת שוב ושוב ליצור עברית ולהוציא כאן אלבומים, והמזל הוא קודם כל שלנו.
(הקשיבו לאלבום במלואו)  


4. אורן ברזילי - שומר הלב
[הליקון, 45 ₪] ★★★★

7 שנים ארוכות עברו מאז יצא 'Sorrow Demons Joy Blizzards', אלבום הסולו המופלא של אורן ברזילי (מחצית מופע הארנבות של ד"ר קספר למי שלא בעניינים).
בסוף 2012 הוא שיחרר את הסינגל "ירח מר" ושנתיים אח"כ הגיעו הסינגלים 'White Lies' ו-'Boy', אבל עדיין לא היה ברור לאיזה כיוון הוא ילך באלבומו הבא.
בסופו של דבר, אלבומו השני הוא הפתעה – אלבום פופ ארץ-ישראלי – שינוי רציני מאלבום הסולו האינדי הראשון באנגלית.
אחרי הסינגלים "כל מה שאני רוצה" ו"שומר הלב" שמתכתבים עם ההמנונים המרכיבים את האלבום האחרון של קספר, יצאו "עדן" ו"שיהיה" המאוד ישראליים, שירים כביכול פשוטים שאפשר לדמיין שיהפכו בשנים הקרובות להשמעות חובה בפלייליסט הרגוע של סוף השבוע. לא שחשבנו אחרת, אבל גם יתר השירים באלבום (בעיקר "לילה" ו"את שאנחנו יודעים") יכולים בקלות להפוך ללהיטי רדיו גדולים.
הדרך לגיבוש והוצאת האלבום הזה היתה ארוכה, אבל לאחר סינון חכם ברזילי הוציא אלבום מיינסטרימי מנצח ומהודק, ונראה שמזמן לא יצא כאן אלבום ישראלי כה מתוק, כזה שבקלות יכול (וגם צריך) להפוך את ברזילי לשם שכולם מכירים. 


5. נצ'י נצ' - שפל וגאות
[התו השמיני, 39.90 ₪] ★★★★

זו ללא ספק תקופה מצוינת להיפ הופ הישראלי, וכמעט כל הקרדיט מגיע לראפרים לוהטים כמו טונה ונצ'י נצ'
נצ׳י נצ׳ (רביד פלוטניק) הוציא את אלבום הבכורה שלו כבר ב־2011, אבל הפריצה הגיעה רק עם יציאת אלבומו השלישי "ברוכים הבאים לפתח תקווה" ב-2015, אלבום שגם זיכה אותו בפרס תגלית השנה של אקו"ם.
אלבומו הרביעי של הראפר העסוק והמוערך בן ה-29 הוא אלבום אישי, אפל, מלנכולי ועשיר יותר מקודמיו, ולמרות רפרנסים אינסופיים (אהוד בנאי, אביתר בנאי, רון שובל, מאיר אריאל, שב"ק ס', שלומי שבן ועוד), אורחים (דודו טסה, כהן מכהן@מושון, טל הפטר ואחרים) ופלירטוטים עם ז'אנרים אחרים (בוסה נובה ב"כפרה שלי" ג'אז ב"לי ולה" עם הקונטרבס של אבישי כהן ואפילו קאבר מפתיע ל"שיר ארץ" של נתן יונתן וסשה ארגוב), יש משהו מאוד נעים ולא מתאמץ בהיפ הופ המלנכולי והבוגר שלו.
תוסיפו לזה טקסטים רלוונטים ואמיצים המגיעים אוטומאטית עם הז'אנר, וקיבלתם אלבום מחאה מרתק, כנה, סוחף ובעיקר חכם.  


6. אורסולה שוורץ - קודש​-​חול​-​ים 

[קמע, 39.90 ₪] ★★★★  

אוהבים מוסיקה ישראלית? אז שלא תעזו לפספס את האלבום הבא, כזה שאם אפילו יזכה לחשיפה מינימלית, אין ספק שיהפוך במרוצת השנים לקאלט. 
אורסולה שוורץ (הצמד טליק קורן אדיר וחיים רחמני) עבדו על אלבום הבכורה שלהם 10 שנים, במהלכן נכתבו קרוב ל-30 שירים. כל מיני גרסאות דמו זלגו לרשת – חלקן הגדול גם מצא את דרכו לבלוגים, למיקסטייפים ואפילו לשידורי רדיו בתחנות שונות (מקול הקמפוס ועד תחנות הרדיו הארציות).
אחרי שגרסאות אולפן מוקדמות צצו בין 2014 ל-2015, האלבום סוף סוף הושלם – ואכן היה שווה לחכות, כי מדובר באלבום אינדי-רוק מלהיב, מגוון ואיכותי – שהוא איכשהו קליט ומאתגר בו זמנית.
ורק שלא ייקח להם עוד 10 שנים לייצר אלבום המשך. 
(הקשיבו לאלבום


7. פורטיס - מדור פיות
[התו השמיני, 49.90 ₪] ★★★★  

מי שנחשב ל"סנדק הרוק הישראלי" ממשיך באלבומו ה-13 את אותו קו מתון ומרוכך יחסית שכל כך אהבנו ב"החבר אני" מ-2011 והמשיך ב"תולדות הכותרת" מלפני שנתיים. הפעם הוא מרבה להיעזר בקולות נשיים (דני עבר הדני ונועה אילי שמפליאה גם על הצ'לו), שמוסיפות רבות לקסם של האלבום המרענן הזה.  
יש הבדל גדול בין אמן פופ מיינסטרימי שעושה מוסיקה קליטה שנשמעת בעיקר כאילו הותאמה להישמע ברדיו, לבין אחד כמו פורטיס, שעבר במהלך השנים תהליך טבעי של התרככות שמגיע עם הגיל והניסיון, ומהרגע שהצד "המטורף" והניסיוני הוחלשו מעט, המלודיות יוצאות החוצה, והתוצאה פשוט מרהיבה וממכרת. 
אבל לא לדאוג, כי גם כשפורטיס עושה "מיינסטרים" זה עדיין עם אותו אמן כֵּן ובלתי מתפשר, עם ה"אדג'", הגישה הרוקיסטית וכמובן הקול המחוספס.היוצר המבריק שוזר נגיעות מאותו "טירוף" ידוע שלו פה ושם, אבל מגיש למעריציו בעיקר מוסיקה יפה עם הפקה מלאת שכבות וטקסטים פסיכדלים-הזויים.
קשה לדמיין את המוסיקה הישראלית בלי פורטיס, וכל כך משמח לקבל ממנו גם היום אלבום כה מקוצועי, מגובש ובעיקר מהנה.  


8. ויקטוריה חנה - Victoria Hanna
[קמע, 49.900 ₪] ★★★★

לא בכל יום נתקלים במוסיקה ישראלית כל כך מקורית, כזו שנדיר לשמוע ועוד יותר קשה להגדיר.
ויקטוריה חנה הירושלמית היא עוף מוזר, זמרת/יוצרת שמוגדרת כ"אמנית קול" שבוחנת גבולות מוסיקליים ומשלבת בין הפקה מרתקת לטקסטים מן המקורות. 
הזמרת שנולדה וגדלה בבית חרדי בירושלים התחילה לשיר בגיל צעיר, למרות גמגום מולד שמלווה אותה עד היום, שהוביל אותה לחקור את גבולות הצליל וההגייה. שנתיים אחרי שהוציאה את הסינגל הראשון "אלף בית" שיצר הייפ חוצה גבולות ויבשות, אלבום הבכורה סוף סוף יוצא, באריזה מהודרת, בהתאמה מושלמת עם הופעתה המפתיעה הייחודית.
אם חייבים להגדיר, אז מדובר במעיין ארט-פופ מקומי, שעוטף מוסיקה ארמית, ערבית ויהודית עם הרבה גרוב והיפ הופ…  
האלבום המיוחד הזה מחולק ל-2 חלקים שונים: "ויקטוריה" הגרובי ו"חנה" האקוסטי-מדיטטיבי. הראשון הופק ע"י תמיר מוסקט (בלקן ביט בוקס) ובהשתתפות החצוצרן אבישי כהן, והשני ע"י פרנק וואן דר ווי ההולנדי.
זו ממש לא מוסיקה לכל אחד, אבל מי שמחפש מוסיקה מאתגרת, סוערת וחסרת מעצורים, חייב לשמוע את הדיסק הזה. אם אהבתם בשמיעה ראשונה או לא, מה שבטוח זה שאי אפשר – וגם לא כדאי – להתעלם ממנה. 


9. לונא אַבּו נסָאר - מערבולת دوامة
[קמע, 39.90 ₪] ★★★★ 

ארבע שנים אחרי אלבום הבכורה "אספר לך", הזמרת הנצרתית לונא אבו נסאר חוזרת עם אלבומה השני "מערבולת دوامة".
הזמרת בת ה-27 שפרצה עם ביצוע ל"ממשיך לנסוע" של אהוד בנאי ובמקביל חברה בלהקה היפואית היהודית־ערבית (והפוליטית) סיסטם עאלי, כתבה והלחינה את 8 השירים (בערבית ובעברית) שבאלבום, מתוכם אחד הולחן עם רועי חסון ושניים עם שותפה ליצירה (והמפיק המוסיקלי) דרור רותם
האלבום נפתח עם קולות של מים, אבל גם בלעדיהם קל מאוד לצלול לתוכו. בהמשך תבינו שכולו עוסק באופן כזה או אחד סביב מים, לאחר שנכתב בהשראת תקופה של חלומות בנושא. לצורך העניין, השימוש בגיטרות שהיה נוכח באלבומה הקודם כמעט נעלם לטובת הפסנתר והקלידים. 
עם הרבה עדינות ורגישות, נסאר מגישה לנו אלבום אווירה אחיד ונהדר, עם נגיעות של פולק, אלקטרוניקה וכמובן מוסיקת עולם. הקשיבו כאן לסינגל "كيشوف כישוף", שכאילו לקוח הישר מאוסף הלהיטים הגדולים שלעידן רייכל…  
"מערבולת دوامة" הוא האלבום המקומי הכי טוב שיצא החודש – אלבום מוסיקת עולם מודרני עדין, מלודי, חסר מאמץ וכובש.


10. ג'ירפות - מי שלא חולם, כועס 
[אן.אם.סי, 49.90 ₪] ★★★★ 

ב-25 שנות פעילות, ג'ירפות הוכיחו שהם אחת הלהקות היותר עקביות ומרתקות שיש לנו כאן, כזו שכל אלבומיה בלי יוצא מהכלל (אלטרנטיבים או קליטים כשיהיו) הציגו רף גבוה של איכות, וגם אלבומם החדש אינו יוצא דופן. 
4 וחצי שנים אחרי "צריך לסגור הכל" המצוין אך מאתגר, גלעד כהנא וחבריו הוציאו אלבום חמישי, שמסתמן כאישי, המלודי וגם הכי מוסיקלי שלהם עד כה.
כמובן שגם הפעם קשה (ולא כדאי) להתעלם מהטקסטים הישירים, ממזריים/נשכניים (ולעיתים מעט הזויים) של כהנא, עם משפטים כמו "רוצה לגמור בעברית" ושיר בו הוא מספר שהוא מפחד עם הכלבים מהזיקוקים שבחגיגות יום העצמאות.
למרות  אורכו הקצר יחסית (34 דקות), יש ב"מי שלא חולם, כועס" הרבה יותר ממה שאולי נדמה בשמיעה ראשונה, וכנראה שאף להקה אחרת בישראל לא היתה יכולה לייצר שירים כמו "שימי עיין" ו"מי שלא חולם, כועס". האלבום כולל גם לא מעט רגעים מענגים של ממש, כפי שניתן לשמוע ב"האור הזה לא קטן", "שבור זה גם חותך" ו"הכלבים".
מי שעוקב אחרי הקריירה של כהנא ושלל הרכביו נהנה בעשורים האחרונים ממסע יצירתי על רכבת ההרים המוסיקלית שלו, ולמרות האקלקטיות שלו, "מי שלא חולם, כועס" הוא אחד האלבומים היותר בוגרים ומגובשים בקריירה שלו, ולמרות שהוא כנראה לא האלבום הכי טוב של להקתו, הוא הרגוע/מלודי והכי פחות יומרני שלהם.  ומה שהכי כיף בלעקוב אחר כהנא הוא שלא ניתן אפילו לנחש מה נקבל באלבום/פרויקט הבא שלו, אבל אפשר כבר להמר בוודאות שזה יהיה שווה את הזמן שלכם.


11. אהוד בנאי וברי סחרוף - היא הופיעה כמו הרוח
[אן.אם.סי, 59.90 ₪, גם במהדורה מיוחדת] ★★★★

מה קורה כשמחברים בין שניים מהאמנים האהובים והמצליחים ביותר ארץ? נכון, להיט. 
אבל האלבום המשותף של אהוד בנאי וברי סחרוף. הוא יותר מרב-מכר, כי כששני מוסיקאים כה מנוסים ופרפקציוניסטים חוברים יחד, אתם יודעים שזה עומד להיות טוב. 
השניים עושים יחד את אותו רוק ים-תיכוני מוכר ואהוב, אבל הפעם הוא מולבש על שירי לאדינו עממיים, משהו ששניהם רצו לעשות זמן רב. בנאי נחשף לשירת הלאדינו מהשכונה בירושלים, ועבור סחרוף שנולד באיזמיר להורים דוברי לאדינו זו הייתה שפת הבית. בנאי וסחרוף תרגמו, כתבו מחדש ומגישים שירי לאדינו בעיבודים חדשים (שלאסף תלמודי), ובדרך מצליחים להקפיץ ("שיר החייל"), לרגש ("אמא, לא ראיתי") וגם להפתיע (שימו לב ל"אל החלון אשא עיניי" עם נגיעות הקאנטרי).
עם "היא הופיעה כמו הרוח" אהוד וברי משיגים את מטרתם: חושפים את מעריציהם לשירי הלאדינו עליהם גדלו, ועושים את זה עם הפקה עשירה, מושקעת ומכבדת. 

12. אביגייל רוז - השריטה שבפרקט
[הליקון, 45 ₪] ★★★★

האלבום המקומי הכי טוב שיצא החודש שייך לאביגייל רוז, שלמרות חוסר הצלחה מסחרי ראוי, ממשיכה לשחרר אלבומים יפים, ואפילו להשתפר ולהשתדרג מאלבום לאלבום.
4 שנים אחרי אלבומה הקודם "הפרעות" (שיצא במהדורה מוגבלת), היא משחררת אלבום רביעי עליו היא עבדה במשך שנתיים עם המפיק יוסי מזרחי.
הזמרת שלפני כמעט 10 שנים הוציאה את אלבום הבכורה המבטיח "מלחמה יומיומית" בהפקת יוני בלוך, מפתיעה עם אלבום אישי, בוגר ונטול מאמץ, שמצליח לכבוש כבר בשמיעה ראשונה. "השריטה שבפרקט" הוא אלבום מדויק עם הפקה מרשימה, טקסטים ישירים ולחנים יפהפיים, אלבום שמקיים את ההבטחה שרוז הציגה כבר בתחילת דרכה, ובעולם צודק היה אמור להביא לה כבר עכשיו את ההצלחה שמגיעה לה. 

13. חוה אלברשטיין - בוא המורה
[אן.אם.סי,  59.90 ₪] ★★★★

חוה זו חוה – מי שלא התחבר למוסיקה שלה עד היום (מה הבעיה שלכם?) לא ישנה את דעתו, אבל מי שכן, יתענג על כל רגע מאלבומה החדש.
ביום הולדתה ה-70, היא מוציאה עשרה שירים חדשים, כולם הולחנו ע"י ערן ויץ לטקסטים מקוריים (אחד מהם, "גם הלילה", שלה) וכאלה שתורגמו מלדינו ומאידיש. מצטרפים אליהם אבי אגבבה (תופים), עובד אפרת (בס, הפקה) וכמובן ויץ (גיטרות ודואט אחד), שמופיעים איתה כבר 8 שנים, ושותפים מלאים להפקה והעיבודים.
בואו נודה בזה, אין בישראל סטורילרית גדולה ממנה, וגם הפעם ניתן לשמוע בכל שנייה מכל שיר שהיצירה שלה מגיעה מהצורך הכי בסיסי ואמיתי שקיים, ולא משיקולים מסחריים כלשהם, וזה עניין די נדיר.
"בוא המורה" הוא אלבום פולק אותנטי מרגש, עם אסופה של "שירי עם" מקסימים וחמים, כנראה אחד הטובים ביותר שלה מזה שנים רבות, וזה מרשים לנוכח העובדה שהיא מעולם לא שיחררה אלבום לא טוב.
אז תנו ריספקט לחוה – ושרק לא תפסיק לעולם!

14. טליה אליאב - שרה ברברה
[קמע, 45 ₪] ★★★★

הקשר ההדוק שבין מוסיקה ישראלית לשאנסונים צרפתיים כבר הוכיח את עצמו לא פעם, בעיקר כשעשו את זה באופן מופלא יוסי בנאי וקורין אלאל.
את דרכם ממשיכה עכשיו טליה אליאב, שאחרי 3 אלבומי אינדי מוערכים בחרה לשחרר פרויקט חוצה קהלים שכולו מוקדש לאייקון השאנסון הצרפתי ברברה, לרגל עשרים שנה למותה של הזמרת הצרפתייה-יהודייה.
אליאב אליאב לוקחת את אותו חיבור טבעי שקיים בין השפה העברית לשאנסונים הצרפתיים, וחושפת את מאזיניה לשירים הכואבים והמסעירים של הזמרת המסתורית, שעם כיבוש צרפת במלחמת העולם השנייה נאלצה כילדה לחיות במסתור ושרה לא מעט על אותן צלקות, תמיד בשחור.  
בולטים במיוחד "ילדותי", "למות בשביל למות" והביצוע ל"הגבירה בחום", דואט עם יובל בנאי, שממלא יפה את תפקידו של יוסי בנאי שביצע לפני כמה עשורים את השיר עם אילנה רובינא
"שרה ברברה" הוא אלבום שירי משוררים מתוק ומינימליסטי עם ניחוח צרפתי (בהפקה חכמה של שי לוינשטיין), חובה למי שאוהב זמרות כמו רות דולורס וייס ורונה קינן, ופנינה אמיתית לכל חובבי השאנסונים או שירי משוררים באשר הם. (הקשיבו לאלבום)

15. אֶריק ברמן - אהבה ואלוהים אחרים
[אן.אם.סי, 49.90 ₪] ★★★★ 

מכל בוגרי רימון, די ברור שאֶריק ברמן ייזכר כאחד המוכשרים, השנונים והוורסטילים שיצאו משם. הוא פרץ בסערה לפני עשור עם שני אלבומים מצליחים, ואז שינה כיוון עם "הקלטות מרתף" והפרוייקט המרובע השאפתני (מידי) "גבר, אשה והווילדרנס".
5 שנים ארוכות אח"כ הוא מתקאמבק עם אלבום חמישי, עליו הוא עבד במשך 4 שנים. נראה שברמן עבר לא מעט תהפוכות בשנים האחרונות, והגיע לאלבום הזה כשהוא טעון ביצירתיות. התוצאה היא האלבום הכי ישיר וגם הכי פוליטי שלו.
כהרגלו של ברמן, הטקסטים מלאי ההומור הציני (לפעמים על גבול השערורייתי) לא יעברו בקלות אצל חלק מהמאזינים, אבל ברמן לגמרי מודע לעצמו ולא מהסס לצחוק גם על עצמו. כאמור, הפעם, לצד טקסטים אישיים ניתן למצוא גם קטעים פוליטיים חריפים, גם הם מלאי הומור ציני (ולא ציוני, לדבריו), והלוואי שהרבה אזניים יחשפו לאמירה החזקה שיוצאת משירים כמו "הלא כלום".
תמר אייזנמן הנפלאה היא זו שהפיקה את האלבום המאוד מגוון, וכדאי להקשיב לו ברצף כמה פעמים, בעיקר כי נראה שהפעם אין כאן להיטים מיידיים שיחזירו את ברמן להצלחה הגדולה שזכה לה בעשור הקודם.   

16. תומר ישעיהו - בוידעם
[קמע, 39.90 ₪] ★★★★

אחד האלבומים המקומיים שכולם צריכים לדבר עליהם עכשיו הוא אלבומו השני של תומר ישעיהו, סולן ISAIAH לשעבר שמגיע בשל לאלבומו החדש לאחר ניסיון מרשים כזמר/כותב, גיטריסט וגם מפיק (הדיסק המצליח של ג'יין בורדו).
זהו אלבום ישראלי מעולה בזכות הטקסטים היומיומיים האישיים ("יום כיפור" מצליח לשדר את האווירה הנינוחה של אותו יום), נגינת הגיטרה המרשימה (כולל 2 קטעים אינסטרומנטלים מרתקים) ובעיקר בזכות ההפקה המרחפת והעשירה שלו ורועי חרמון (ארמון, טיגריס), ששואבת השראה מהקלאסיקות הישראליות של שנות ה-70 וגם מעולם האינדי של הרכבים כמו רדיוהדוטראוויס
שנה אחרי אלבום הסולו "אופניים חשמליים", ישעיהו הוציא אלבום אווירה חם שנשמע שמגיע ממקום מאוד אמיתי, אלבום הכולל כמה מהשירים הישראליים הכי יפים ששמענו לאחרונה. (הקשיבו)

17. רועי חרמון - גמביה
[קמע, 39.90 ₪] ★★★★

הצלילים האלקטרוניים האייטיזיים שפותחים את "גמביה" כבר מבשרים על אלבום ישראלי אמנם "קטן", אבל מיוחד ששואב את מאזיניו פנימה מהרגע הראשון. תצרפו לזה את הגישה האלקטרונית שמזכירה את אסף אמדורסקי ואת השירה העדינה שמזכירה את אביתר בנאי, וקיבלתם אלבום ישראלי אינטימי, אישי ודי מהפנט. 
בכלל, כדאי שתכירו סוף סוף את רועי חרמון, אחר היוצרים המוכשרים והפוריים שנמצאים פה בשנים האחרונות: מעבר להיותו הקלידן/חצוצרן של אביתר, הוא גם מנהיג את הרכב הדרים פופ הפסיכדלי ארמון וגם אחד המוחות היוצרים בהרכב האפרוקדליק Tigrisבשנתיים האחרונות הוא שיחרר אלבומי בכורה עם כל אחד מהלהקות הללו, הוציא אלבום סולו אלקטרוני אינסטרומנטלי בלייבל 'Raw Tapes', הפיק את האלבום של תומר ישעיהו, ועכשיו נחשף לחלוטין עם אסופה של שירים אישיים שכתב בין 2014 ל-2015. המולטי-אינסטרומנטליסט מנגן כמעט בכל התפקידים (וגם הקליט, הפיק ומיקסס), אבל גם מארח מוסיקאים מוכשרים כמו ישעיהו, צח דרורי ודניאלה תורג'מן, שמאוד נוכחת באלבום.
לא כל השירים עומדים בסטנדרטים שמציבים "גמביה" ו"בוקר טוב" שפותחים אותו, אבל "גמביה" הוא אלבום של אמן מוכשר ומגובש, אלבום שמשלב באופן מענג במיוחד בין אלקטרוניקה עדינה לפולק-רוק ישראלי, וחבל שתפספסו אותו, במיוחד שאפשר להקשיב לו במלואו  בקלות כאן. 

18. אלון עדר ולהקה - השמרנים שוב באופנה 
[הליקון, 39.90 ₪] ½★★★

זה כנראה קשור לייחוס המשפחתי, אבל אלון עדר הוא מוסיקאי טבעי, ואחד הדברים היותר טובים שקורים במוסיקה בארץ. אולי אין לו את הקול הכי מדהים שבעולם, והלחנים שלו נשמעים לפעמים קצת מוכרים, אבל איכשהו הכל נשמע כל כך נעים, אוורירי וחסר מאמץ.
אלבומו הרביעי (השלישי עם הלהקה) ממשיך את אותו פולק/רוק/ג'אז ישראלי סבנטיזי, עם טקסטים שנונים/משעשעים שבטח ידברו אל הרבה אנשים שיודעים בדיוק על מה הוא מדבר. מי שאהב את אלבומיו הקודמים אין סיבה שלא יתאהב גם הפעם, אבל חייבים לתהות האם הגיע הזמן לגוון ולהפתיע (למרות שגם להמשיך לעשות את מה שאתה יודע לעשות כל כך טוב זה גם טוב). (הקשיבו). 

19. איה זהבי פייגלין - אמריקה
[הליקון, דיסק כפול ב-39.90 ₪]

את איה זהבי פייגלין אתם אולי מכירים כסולנית הכריזמטית של להקת הרוק המלהיבה כל החתיכים אצלי, שהוציאו 2 אלבומים, ואולי גם בזכות אלבום סולו בשם "שבעה שירים" בהפקת הילה רוח שהיא שיחררה דיגיטלית בסוף 2015.
פייגלין לא מאמינה באלבומים ארוכים, אז אחרי שאלבומה הקודם הכיל, כשמו, 7 שירים בלבד, האלבום/E.P השני שלה כולל 5 בלבד. לשמחתנו, השירים שנבחרו בקפידה חזקים, וגם האלבום הקודם (שמודפס לראשונה) מצורף ליצירת חבילה אחת משתלמת.
המפיק אריאל טוכמן לקח את השירים הישירים של איה לכיוון פופי/אלקטרוני מרענן, ועדיין מדובר באלבום שידבר בעיקר אל חובבי האלטרנטיב, בזכות הטקסטים החצופים והגישה הצינית המגניבה והכמעט שטותניקית שלה. 
כדאי לעקוב אחר הזמרת/יוצרת שמאחוריה כמעט עשור של עשייה מוסיקלית משמעותית ולפניה, כך נראה, עוד המון הרפתקאות מוסיקליות מסקרנות. (הקשיבו

20. Off The Radar - Noga Erez 
[קמע, 59.90 ₪, גם בויניל] ★★★★   

נגה ארז הצליחה לעשות כמה דברים שמוסיקאים מקומיים רבים יכולים רק לחלום עליהם: הוחתמה בלייבל הבינלאומי 'City Slang' (לצד קאריבו, קלקסיקו, לאמבצ'ופ, טינדרסטיקס ואחרים), הופיעה בפסטיבלים נחשבים כמו פרימוורה, SXSW ואפילו במשחקים האולימפיים בריו, זכתה להמון ביקורות מפרגנות בעיתונות המוסיקה והוציאה עכשיו אלבום בכורה מרשים עם סאונד ייחודי נוצץ, שמסמן אותה כאחד השמות החמים בתעשיית האינדי-פופ העולמית.
הזמרת/יוצרת/ מפיקה התל אביבית לוקחת סגנונות פופולאריים כמו פופ, אלקטרוניקה והיפ הופ – ויוצרת מהם קטעים מרעננים שלא נשמעים כמו משהו שמישהי אחרת עושה כרגע.
למרות רצף מטורף של סינגלים ('Dance While You Shoot' ,'Pity' ,'Toy', 'Noisy', 'Off The Radar'), נראה שבכל זאת אין לה את השיווק המיינסטרימי או את הלהיט האחד הזה שיביא לה את הפריצה הגדולה. וזה באמת כל מה שארז צריכה כדי להיות הכי ON The Radar.  

21. אנסמבל שם טוב לוישם יש
22. אסתר רדאDifferent Eyes
23. גדי רונןאומרים שזה אתהההה
24. דניאל רביצקיהעלמה הגיחה מן המים
25. ג'ימבו ג'יי ולהקת ספאבואו לפני
26. 
Vegan FriendlyVegan Friendly
27. אלדד ציטריןאוויר לעוד שנים 
28. יהלי סובול
ריצות ארוכות
29. יוני ליבנההרופא לשבורי לב
30. עומר מושקוביץצעדי רדיפה

31. זאב טנאצעיר אני כבר לא אמות
32. בלקן ביט בוקסShout It Out
33. יוני רכטרסביבנו
34. לולה מארשRemember Roses
35. רונן שטרןעתיד לבן
36. מוקיהולך על מים
37. No SidesTatran
38. גיא מרהכל כלול
39. הבית בוער - שירים מולחנים של חמוטל בר-יוסף 
40. נינטPaper Parachute

[לחצו על שמות האלבומים לכל המידע/ המלצה מלאה]
> לאלבומים המקומיים הגדולים של תשע"ו ושל תשע"ה.



קליט זו לא מילה גסה: על פורטיס וג'ירפות

לא פלא שרמי פורטיס השמיט את ה"רמי" מהכותרת שמתנוססת על הדיסק החדש שלו "מדור פיות". "פורטיס" הוא מזמן כבר מותג,...

קלאסיקת רוק מיידית מופלאה: על The War on Drugs

2014 היתה השנה של The War on Drugs.'Lost In The Dream', האלבום השלישי של להקת הרוק מפילדלפיה, זכה לביקורות נלהבות...

אינדי-פופ מטהר נפש: על Japanese Breakfast

אינדי-פופ, אלטרנטיב, אלקטרוניקה, סינת'-פופ, אינדי-רוק, שוגייז, פסיכדליה, לו-פיי, פופ נסיוני... - אלה רק חלק מהסגנונות בהם ניתן לתאר את המוסיקה...

אלבום הרוק הממכר של השנה? על Manchester Orchestra

My Morning Jacket, Dead Cab For Cutie, The Shins, Band Of Horses - זו רשימה חלקית מאוד של להקות שאנחנו מאוד...

עונג עם ערך מוסף: על החמישי של לנה דל ריי

"את ארבעת האלבומים הראשונים שלי עשיתי עבור עצמי, אבל את זה עשיתי עבור המעריצים", אומרת לנה דל ריי על אלבומה...

מזמין השוואות ל-Abba ו-U2: על ארקייד פייר החדש

ארקייד פייר החלה את דרכה כלהקת אינדי קנדית "קטנה", שאלבום הבכורה שלה 'Funeral' מ-2004 אמנם הוכתר מייד כמאסטרפיס ע"י מבקרי...

מדריך קנייה: עשרת האלבומים הגדולים של החודש!

'מוסיקה נטו' ממשיכה לעשות עבורכם את העבודה "הקשה": שומעת את כל הדיסקים/ תקליטים שיוצאים בכל חודש, מסננת, ועוד קצת מסננת,...

רוק קלאסי במובן הכי טוב שאפשר לדמיין: על קווין מורבי

בלי ששמתם לב (או אפילו שמעתם עליו), קווין מורבי הופך לאט לאט למוסיקאי שפשוט חייבים להכיר.ב-4 שנים בלבד הוא שיחרר 3 אלבומים...

אחד החכמים והכובשים של השנה: על Beach Fossils

מאז יצא אלבומם הקודם 'Clash the Truth' לפני 4 שנים, חברי Beach Fossils הספיקו לחרוש את העולם בסיבוב הופעות מפרך (כולל ביקור...

משבר זהות נפלא: על האלבום השלישי של alt-J

אלט-ג'יי היא ללא ספק אחת הלהקות היותר מלהיבות שהתגלו בעשור הנוכחי, ולשמחתנו גם זכתה להצלחה גדולה עם 2 אלבומיהם הראשונים,...

מדריך קנייה: עשרת האלבומים הגדולים של החודש!

יוני 2017 היה חודש בו התאהבנו קשות בלפחות 15 אלבומים, אבל חוקי פינת "אלבומי החודש" קשוחים' ולכן נבחרו רק עשרה....

החשיפה: 50 האלבומים של 2017 (עד כה)…

הפעם עשינו את זה די מהר: בתחילת השבוע הכרזנו על פרסום אלבומי מחצית השנה, ואחרי שעברנו על כל המועמדים ועל...

המלצה: אווירה ממכרת עם "סיגריות אחרי סקס"

ציפייה רבה ליוותה את צאת אלבום הבכורה המלא של Cigarettes After Sex, מהלהקות ששמם מסגיר את הכיוון המוסיקלי שלהם.תודו שאין...

נשיים-מקומיים מומלצים: אבו נסאר, חנה, רביצקי ופייגלין

בחודש שעבר יצאו 4 אלבומים מקומיים משובחים במיוחד של ארבע זמרות/יוצרות מיוחדות ומאוד שונות זו מזו.ראשונה היא לונא אבו נסאר, שאלבומה...

משתבח גם לאחר 3 עשורים: על החדש של מארק לאנגן

מארק לאנגן הוא אחד מהמוסיקאים הנדירים האלה, שתמיד אפשר לסמוך עליהם שלא יעשו משהו שהוא פחות ממעולה.למרות צניעותו (מתעקש לקרוא...

יצירה שלמה, עמוקה ולא מתפשרת: על החדש של Feist

אמנם היו רמזים, אבל לא ידענו שיש לה את זה. במהלך כמעט 20 שנה, פייסט בנתה את עצמה כאחת המוסיקאיות היותר...

קאמבק חלומי מענקית השוגייז: על Slowdive

כמה אפשר להספיק ב-6 שנים? Slowdive, אחת הלהקות היותר משובחות שצמחו בסוף שנות ה-80, פעלו בסך הכל 6 שנים, במהלכן...

מרתק, מורכב ומבריק: על הרביעי של Perfume Genius

יש אנשים שמקנאים באנשים יפים, יש כאלה שמקנאים בחכמים - אני מקנא ב-Perfume Genius.מייק האדריס סבל בילדותו בטקסס מבדידות והצקות...

מדריך קנייה: עשרת האלבומים הגדולים של החודש!

חודש כמו מאי 2017 הוא בדיוק הסיבה שיצאנו לפני שנים רבות בפינת "אלבומי החודש" - כי עם כל כך הרבה...

Page 1 of 121234510...Last »